יותר מעשור עומד המאחז הלא מורשה מצפה כרמים בלבו של מאבק משפטי, ציבורי ופוליטי. בתוך כך הפך לסמל עבור ציבור המתנחלים ועבור גורמים בכנסת ובממשלת ישראל, הרואים בו מקרה בוחן, שבכוחו לסלול את הדרך להכשרה גורפת של אלפי מבנים נוספים בגדה המערבית. מנגד ניצבים תושבי הכפר דיר ג'ריר, שעל אדמותיהם הוקם המאחז באופן בלתי חוקי, המנהלים מאבק עיקש על זכויותיהם בקרקע, נגד גזל האדמות שביצעו המדינה והמתנחלים.

דוח זה מבקש להציג את סיפור הקמתו וביסוסו של המאחז מצפה כרמים, ובתוך כך את הרקע וההקשר הפוליטי להקמתו, את מאבקם המשפטי של בעלי הקרקעות הפלסטינים לפנותו, את ניסיונות המדינה להביא להסדרת המאחז – ובכך למנוע את השבת האדמות הגזולות לבעליהן – ואת הפרשנות המשפטית הנדרשת לשם הלבנתו של מצפה כרמים, מאחז שאיננו מורשה גם לפי עמדתה של מדינת ישראל.

בשנת 2000 הוקם המאחז מצפה כרמים על קרקע מוסדרת, הרשומה בבעלות פלסטינית פרטית, סמוך להתנחלות כוכב השחר. הקמת מבני קבע במקום בשנת 2010 הובילה תושבים פלסטינים מהכפר דיר ג'ריר לעתור לבית המשפט העליון , בדרישה לאכוף את הדין נוכח הבנייה הבלתי חוקית שהתבצעה באדמתם. כתגובה, הגישו מתנחלי מצפה כרמים תביעה אזרחית בבית המשפט המחוזי כנגד העותרים בדרישה שיכירו דווקא בהם כבעלי הזכויות בשטח.

במסגרת המאבק המשפטי, ביקשה מדינת ישראל להביא להכשרת המאחז. לשם כך נעשה שימוש, בין היתר, בעקרון תקנת השוק, הקובע כי במקרה שבו העברת בעלות על נכס מתבצעת בתום לב של הנוגעים לדבר ניתן לטול מבעלי הנכס (הפלסטינים) את זכויותיהם בקרקע ולהעניקן למי שקיבל אותן בתום לב (כלומר, המתנחלים).

באוגוסט 2018 קיבל בית המשפט המחוזי את טענת המתנחלים וקבע כי ניתן להכשיר את המאחז באמצעות החלת עקרון תקנת השוק. בעקבות פסק הדין, ערערו תושבי דיר ג'ריר לבית המשפט העליון כנגד ההחלטה התקדימית. הארגונים יש דין והאגודה לזכויות האזרח ביקשו להצטרף לערעור כידידי בית המשפט.

בסוף אוגוסט 2020 הפך בית המשפט העליון את החלטת המחוזי והורה כי יש לפנות את המאחז  בתוך שלוש שנים. עם זאת, באוקטובר 2021 בית המשפט העליון קיים לבקשת משרד הביטחון דיון נוסף בהרכב מורחב שתוצאותיו עוד אינן ידועות נכון לכתיבת שורות אלו.

המאחז הלא מורשה מצפה כרמים ואופן הקמתו המפוקפק לא צמחו יש מאין. כמו במקרים אחרים של הקמת התנחלויות בשטחים הכבושים, מערך שלם – המונע מאידיאולוגיה התנחלותית המשלב מגוון זרועות מדינה – הוביל להקמת המאחז על קרקע פלסטינית פרטית ולריכוז מאמצים להכשירו בדיעבד. דוח זה בוחן מקרוב ובאופן מפורט כיצד הרשויות בישראל והתושבים שהתנחלו במקום פעלו יחדיו, בתנועת מלקחיים, ששילבה פעילות משפטית ופוליטית לצד הצבת עובדות בשטח, על מנת להכשיר את מעשה הגזל.