בג"ץ 2662/09 – התנועה לחופש המידע נגד משרד ראש הממשלה

מועד הגשת העתירה: 24.3.2009

תיאור העתירה: התנועה לחופש המידע ויש דין עתרו לבג"ץ נגד השב"כ ומשרד ראש הממשלה האחראי עליו, בדרישה שבית המשפט יורה לשב"כ לספקומידע סטטיסטי על צווי הגבלת המפגש בין עצירים פלסטיניים לבין עורכי דינם.

החוק הצבאי בגדה המערבית קובע כי השב"כ רשאי למנוע פגישה בין עצור לעורך דינו לתקופה של עד 15 ימים מיום המעצר, "אם סבר שהדבר דרוש מטעמים של ביטחון האזור או שטובת החקירה מחייבת זאת". בית המשפט רשאי להאריך את תקופת מניעת המפגש ב-15 ימים נוספים.

מטרת העתירה שהוגשה לא היתה לערער על עצם הנוהל המסמיך את שב"כ למנוע גישה בין עורכי הדין ובין לקוחותיהם, אלא להנכיח בדיון הציבורי את עצם קיומו של הנוהל, וזאת על ידי הצגת הנתונים המספריים על השימוש בו.

בעתירה נכתב כי בג"ץ מצא בעבר שמניעת פגישה בין עצור ובין עורך דינו טומנת בחובה פגיעה קשה בזכויות עצירים, "משכך, על רקע החשיבות הנודעת לזכות ההיוועצות עם עורך דין, ברי כי קיים אינטרס ציבורי ראשון במעלה לקיים דיון ציבורי בעניין היקף השימוש בסמכות למנוע פגישות בין עצורים ובין באי כוחם." העתירה דרשה להורות מן השב"כ לפרט את מספר העצורים הפלסטינים שלגביהם נתן ראש צוות חוקרים בשב"כ הוראה המונעת פגישה עם עורך דין; נתונים בדבר משך הזמן הממוצע של מניעת עורך דין לגבי הנחקרים; לפרט את המידע על פי שנים ואת מספר הפלסטינים הכולל שנחקר על ידי שב"כ בשנים 2004-2008. בעתירה נטען כי חשיפת המידע הסטטיסטי איננה יכולה לסכן את בטחון המדינה.

המדינה התנגדה לעתירה מטעמים של "ביטחון המדינה", והגישה לבית המשפט חומר חסוי. במהלך דיון במעמד צד אחד, טענה הפרקליטות כי מדובר ב"מידע שארגוני הטרור היו חפצים להשיג". בית המשפט ניסה לגבש פשרה לפיה המידע יפורסם באופן חלקי, אולם לבסוף נקבע כי "קבלת העתירה ולו באופן חלקי עלולה לפגוע בביטחון המדינה", ולכן דחה בג"ץ את העתירה. מיש דין נמסר בעקבות ההחלטה שמשמעותה היא מניעת היכולת לנהל דיון ציבורי על הפגיעה המשמעותית בזכויות העצירים.

מצב העתירה: העתירה נדחתה