עתירה לפינוי מתחם הביטחון במודיעין עילית

בג"ץ 9410/10 – אחמד שעבאן אחמד נאפע נגד שר הביטחון

בשנת 1999 החלה עיריית מודיעין עילית – התנחלות חרדית הסמוכה לעיר מודיעין שבשנת 2008 הוכרזה כעיר והיא כיום היישוב הישראלי הגדול ביותר בגדה המערבית- לבנות מתחם ביטחון על קרקע פרטית השייכת לתושב הכפר הפלסטיני ניעלין.

לאחר פניות חוזרות ונשנות שנמשכו כ-10 חודשים, הודתה לבסוף המדינה שהמבנים במתחם הוקמו בהעדר היתר בנייה וכי הוחלט להוציא נגדם צווי הפסקת עבודה והריסה. אולם, נציגי המדינה הוסיפו ש "נקיטת צעדי אכיפה נוספים נתונה לשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים, בהתאם לסדרי העדיפויות ובכפוף לכלל השיקולים הצריכים לעניין".

לאחר שלא ננקטו צעדים לאכוף את צווי ההריסה, עתר בעל הקרקעות לבג"ץ, בסיוע יש דין, בדרישה לפנות את המתחם. בעתירה צוין כי מדובר במקרה חריג במיוחד שבו נבנו מבני ציבור על אדמתו הפרטית של תושב פלסטיני, וכי בנייתם הושלמה על אף שהוצאו למבנים צווי הריסה וצווי הפסקת עבודה. עוד נכתב כי הבנייה נעשתה "בזכות החומה הבצורה של העדר האכיפה. במקרה זה, כבכל מקרה של בנייה בלתי חוקית על ידי יהודים בגדה המערבית, זרוען של רשויות אכיפת החוק איננה מורגשת… חרף הידיעה ארוכת השנים של רשויות אכיפת החוק על מצב בלתי נסבל זה, הרי שהן נמנעו כולן מביצוע החובות המוטלות עליהן והעדיפו לטמון ראשן בחול".

המדינה הודתה בפני בית המשפט כי מדובר בקרקע פרטית, אולם ציינה שוב כי פינוי והריסת המבנים ייעשו בהתאם לסדר עדיפויות. ביולי 2014 הורה בית המשפט על פינוי כל המבנים במתחם שאינם שייכים לגורמי חירום בתוך 60 יום. בהמשך פונה כל המתחם.

מצב העתירה: העתירה נמחקה לאחר שהמבנים במתחם נהרסו ופונו. מאוחר יותר פסק בג"ץ הוצאות של 22,500 ₪ עבור יש דין.