בג"ץ 1486/12 – עזת אסעד רשיד צואן נגד שר הביטחון

בשנת 2010 הבחין תושב הכפר אמאתין בכך ששני מבנים השייכים למאחז הבלתי מורשה חוות גלעד נבנו באופן לא חוקי על אדמתו. המנהל האזרחי הוציא צווי הריסה למבנים, אולם הם לא בוצעו. מהמנהל האזרחי נמסר בשעתו ליש דין כי "סוגית עיתוי מימוש הצווים תיגזר, כידוע לכם, מסדרי העדיפויות למימוש בעת הנוכחית".

בשנת 2012 עתר בעל הקרקעות לבג"ץ, באמצעות יש דין, בדרישה שבית המשפט יורה למדינה ליישם את צווי ההריסה שהוצאו לשני המבנים. "עתירה זו מוגשת בלית ברירה ובזמן אמת, מתוך הבנה שללא התערבות בית המשפט הנכבד – גורלה של החלקה שבבעלות העותר יהיה כגורלן של אדמות אחרות הנמצאות בתחומו של המאחז הבלתי חוקי ובלתי מורשה חוות גלעד", נכתב בעתירה.

ביחס למלים "סדרי עדיפויות" של המנהל, נכתב בעתירה כי "ביחס לנקיטת פעולות אכיפה כנגד עבודות בנייה בלתי חוקית בשטחים הכבושים, (הן) טומנות בחובן את הכוונה כי 'צווי ההריסה ימומשו כאשר נקבל אישור מהדרג הפוליטי', או במילים פשוטות יותר: 'לעולם לא'".

העתירה עמדה על כך ששני דו"חות של ממשלת ישראל, דו"ח טליה ששון ודו"ח שפיגל, התייחסו שניהם לחוות גלעד כאל מאחז בלתי מורשה, ושהדו"חות מוכיחים "כי המידע בדבר אי החוקיות של המאחז וכל הבנוי בו קיים וידוע ל[שר הביטחון] ולמקבלי ההחלטות שנים רבות, אך כנראה שאלו העדיפו שלא לעשות דבר וחצי דבר בנוגע לפעילות העבריינית".

לאחר הגשת העתירה התחייבה המדינה לממש את צווי ההריסה ולהרוס את שני המבנים. בתגובה לצו על-תנאי שהוציא בית המשפט, הודיעה הפרקליטות כי המבנים נשוא העתירה הוסרו או נהרסו על ידי המתנחלים עצמם, וכי "תוצרי ההריסה" פונו. הריסת המבנים נעשתה במסגרת הסכם עם תושבי חוות גלעד, לפיה יעשה ניסיון להכשיר את המאחז. הפרקליטות גם הודתה כי בשטח המדובר נבנו שני מבנים בלתי חוקיים נוספים, אולם טענה כי הם אינם חלק מהעתירה. בהמשך התקיים משא ומתן על הריסת אחד המבנים הללו, והוא אכן נהרס. השני הועבר לתוך המאחז.

במקביל לעתירה לבג"ץ, בעל הקרקעות הגיש תלונות במשטרת ישראל על בניית שני המבנים הבלתי חוקיים הראשונים, אך המשטרה סגרה את התלונות בעילת "עבריין לא נודע." ב-2013, עם חשיפת זהותם של מסיגי הגבול, דרש יש דין מהמשטרה לפתוח את החקירה מחדש. בפברואר 2015, הודיעה המשטרה כי היא סוגרת שוב את התיק.

מצב העתירה: העתירה נמחקה לאחר שהמבנים נהרסו. בג"ץ פסק הוצאות בסך 10,000 שקל לטובת יש דין.