בג"ץ 6679/15 – ראש מועצת הכפר קריות נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

מועד הגשת העתירה: 8.10.2015

האתר הארכיאולוגי ח'רבת סיילון ("תל שילה") ממוקם בשטח הכפר הפלסטיני קריות, בלב הגדה המערבית. התיישבות בו החלה בתקופת הברונזה התיכונה, והוא הגיע לשיאו בתקופה הביזנטית והערבית המוקדמת. במקום נבנו מספר כנסיות ביזנטיות, אשר עם התאסלמותם של תושבי הארץ הפכו חלקן למסגדים. על פי מסורת יהודית-נוצרית מאוחרת, המקום הוא שילה המקראית אשר בה שכן המשכן.

בשנת 1978 הוציא המפקד הצבאי את צו התפיסה 1/78, שבאמצעותו הוקם על אדמות הכפר קריות "מחנה חפירה ארכיאולוגית", שהפך לימים להתנחלות שילה. בהמשך הרחיבה ממשלת ישראל את תחום ההתנחלות כך שיכיל גם את האזור הארכיאולוגי. לצו התפיסה הצבאי – כלי שמיועד לשימוש לצרכים צבאיים דוחקים, שאיננו מפקיע את האדמה מידי בעליה – אין מועד תפוגה, אף שבמהותו הוא אמור להיות קצר מועד. באדמה שנתפסה לא בוצע שום שימוש צבאי מאז 1978.

בשנת 1992 החליט המפקד הצבאי על הכללת האתר הארכיאולוגי ח'רבת סיילון/תל שילה בתחומי ההתנחלות שילה. כתוצאה מהחלטה זו, בשל פקודה צבאית משנת 1970 המונעת את כניסת הפלסטינים לתחומי התנחלויות, נמנע מתושבי הגדה מלהגיע לח'רבת סיילון, שכאמור שימשה מקום פולחן במשך מאות בשנים. מכוח העברת האתר לתחומי ההתנחלות שילה, נפל האתר תחת סמכותה של המועצה האזורית מטה בנימין. המועצה הפקידה את הפעלת האתר הארכיאולוגי בידי עמותה פרטית – "משכן שילה – המרכז למחקר ופיתוח ערש ההתיישבות בארץ ישראל".

ראש מועצת הכפר קריות עתר לבג"ץ, יחד עם יש דין וארגון עמק שווה, בדרישה לבטל את הכללת האתר הארכיאולוגי בתחומי המועצה האזורית מטה בנימין; לבטל את הסכם הניהול של האתר בין המנהל האזרחי ובין המועצה האזורית; ולפעול להפסקה מיידית של ניהול האתר על ידי עמותת "משכן שילה".

בעתירה נטען כי המועצה והעמותה המנהלת את האתר הארכיאולוגי "מקבעות את אתר ח'רבת סיילון/ תל שילה – אשר כפי שהוצג לעיל, מכיל מהבחינה הארכיאולוגית הטהורה בעיקר שרידי כנסיות ומנזרים ושרידי יישובים אשר התקיימו בסביבותיהם – כחלק מתפיסת המסורת היהודית, וזאת תוך עמעום עד כדי ביטולו המוחלט של חלקן של תרבויות אחרות ודתות אחרות באזור. עוד נטען, כי כל הפעילויות שארגנה העמותה באתר מיועדות לציבור היהודי והן בעלות אופן יהודי. אף לא אירוע אחד מיועד לאוכלוסייה המקומית הפלסטינית, שהשטח הופקע ממנה. במקום פועל 'מגדל הרואה', המתאר את תולדות שילה המיתולוגית בראי התנ"ך, אבל לא מציין את הממצאים שנמצאו בשטח, שכאמור הינם בעיקרם נוצריים ומוסלמים.

בעתירה הושם דגש על כך שהמשפט הבינלאומי (בעיקר אמנת האג בדבר הגנה על נכסי תרבות בעת סכסוך מזוין מ-1954) קובע כי קיימת עדיפות ברורה לטיפול בנכסי תרבות על ידי הרשויות המייצגות את השטח הכבוש, קרי במקרה שלנו מועצת הכפר קריות. תפיסה זו הוכרה גם במספר פסיקות של בג"ץ.

בעקבות העתירה הורה אלוף הפיקוד לאפשר גם לפלסטינים להיכנס לאתר. עם זאת, המדינה טענה בתגובתה כי קמ"ט ארכיאולוגיה מעורב באופן שוטף בניהול האתר, וכי באתר מוצגים ממצאים ושרידים מתקופות ודתות שונות. הפרקליטות טענה כי האתר "מנחיל את מורשת המשכן ואת חשיבותו המיוחדת של האתר", אולם מבלי להעניק העדפה למורשת דתית מסוימת. "מטבע הדברים, ונוכח חשיבותו של האתר לדת היהודית, מושם בו אף דגש על זיקתו לעם היהודי, אך אין בכך כדי למנוע מכל אדם להגיע לביקור באתר ולהתרשם מהעתיקות המצויות בו", נכתב בתגובת המדינה.

בתגובה טענו העותרים כי "לאתר יש אופי אחד מרכזי ודומיננטי, בעל צביון דתי-לאומי יחיד", וכי המדינה מתפרקת מאחריותה "כלפי השטח הכבוש, ההיסטוריה שלו והממצאים המדעיים המצויים באתר… דבר זה הינו תוצאה מובהקת של העברת האחריות המלאה באתר לידי גורמים פוליטיים בעלי שאיפות פוליטיות-דתיות-לאומיות מוצהרות, אשר בפועל מבצעות הדרה רב שכבתית".

בעקבות דיון בעתירה בבג"ץ בנובמר 2016, הודיעה המדינה על כוונתה לחתום הסכם חדש בין המינהל האזרחי למועצה האזורית מטה בנימין, שנועד להעמיק את מעורבות המינהל בפיקוח על הנעשה באתר. בנוסף, המדינה הודיעה על התקנת שילוט בשלוש שפות באתר.

ב-8.7.2019 דחה בית המשפט את העתירה על כל חלקיה. בנוגע לדרישה לבטל את הכללת האתר הארכיאולוגי בתחומי המועצה האזורית מטה בנימין השופטים קבעו כי אין בסיס לדרישה, וממילא לשיטתם לאחר שהותרה כניסת פלסטינים לאתר (בינואר 2016), אין בהכללתו בתחום השיפוט של המועצה האזורית עוד קושי. בנוגע לטענה שהאתר הוא "בעל צביון דתי-לאומי יחיד" ומדיר מתוכו מסורות אחרות, ושהשינויים שנעשו בו בעקבות העתירה אינם מהותיים, השופטים הכירו בכך ש"האופן שבו מופעל האתר כיום מציב במרכז התמונה את משכן שילה התנ"כי" אך קיבלו את עמדת המדינה כי האתר לא "פוגע במסורות אחרות" והוסיפו כי ממילא אין מקום להתערבות של בית המשפט בעניין זה.

לבסוף, בית המשפט דחה את הדרישה להורות על ביטול ההסכם שהעביר את סמכויות הניהול של האתר מהמינהל האזרחי למועצה האזורית מטה בנימין, גוף בעל "אג'נדה פוליטית-מדינית מובהקת" (כנטען בתגובת יש דין מיום 9.11.2016), שבתורו העביר את הסמכויות הניהול הללו לעמותת "משכן שילה". השופטים קיבלו את עמדת המדינה וקבעו כי ההסכם אינו מבטא התפרקות של הרשות מאחריותה לשלוט ולפקח על הנעשה באתר, במיוחד לאור השינויים שנעשו בו לאחר הגשת העתירה.

מצב העתירה: נדחתה.