בג"ץ 2759/09 – ראש מועצת הכפר קריות נגד שר הביטחון

בתחילת 2009 הבחינו תושבי הכפר קריות שבאזור שכם, שעל אדמתם נסלל כביש שמחבר בין ההתנחלות עלי לבין המאחז הבלתי מורשה היובל. תושבי הכפר מיהרו לעתור לבג"ץ, בסיוע יש דין, כדי למנוע מהכביש להפוך לעובדה. בעתירה נכתב כי "שוב מתברר, כבמקרים רבים של בניה בלתי חוקית על ידי מתנחלים בשטחים הכבושים, שרשויות אכיפת החוק מבזות את עצמן ואותנו בהוצאת צווים שאין שום כוונה לאוכפם ולממשם, וסלילת הכביש במקום – חרף היותה בלתי חוקית – נמשכת במלוא המרץ, ובאין מפריע. במקרה דנן מלאכת הבנייה נעשית תחת לאפם של רשויות האכיפה, ואין פוצה פה והכל מחרישים, נוהגים מנהג בת יענה ומתפרקים מהחובות המוטלות עליהם, וזאת למרות הודעות הנמסרות לרשויות בזמן אמת".

העתירה עמדה על חובתו של המפקד הצבאי להגן על תושבי קריות, כתושבים מוגנים הנמצאים בשטח הנתון בתפיסה לוחמתית, ועל רכושם – חובה המעוגנת הן במשפט הבינלאומי והן בפסיקות בג"ץ. כמה ימים לאחר הגשת העתירה בית המשפט הוציא צו ביניים האוסר על ביצוע עבודות בנייה בכביש, אולם עבודות הסלילה נמשכו בכל זאת.

שנתיים לאחר מכן הוציא בית המשפט צו המורה למדינה להשיב מדוע הכביש, שנבנה בחלקו על אדמות סקר ובחלקו על אדמות מדינה, לא ייהרס, וגם הוציא צו המורה למדינה להסביר מדוע לא יינקטו צעדים נגד מפרי צו הביניים. בעקבות כך נפתחה חקירת משטרה, אך היא נסגרה בעילה של חוסר ראיות.

העתירה נדונה יחד עם עתירה שהוגשה על ידי שלום עכשיו, ובה דרישה להרוס בתים במאחזים הבלתי מורשים חרשה והיובל. בתגובות שהגישה לבית המשפט טענה המדינה כי היא פועלת להסדרת המאחזים ולהסדרת הבנייה הבלתי חוקית בהם. אולם, בסופו של יום קבעה המדינה כי לא ניתן להכריז על חלק מהאדמות ביובל שעליהן נבנה הכביש כעל אדמות מדינה. הפרקליטות הוסיפה כי בכוונת המדינה לפעול למימושם של צווי הריסה לכביש ולחלק מהמבנים בעתירה השניה בהתאם לסדרי עדיפויות שהוצגו לבית המשפט.

באוגוסט 2014 הורה בג"ץ לפנות את חלקי הכביש שנסללו על קרקע שעליה לא ניתן להכריז כעל אדמות מדינה בתוך שנה מיום פסק הדין. בפסק הדין כתבו השופטים: "לצערנו הניסיון השיפוטי מלמד כי המדינה אינה עומדת במועדים שנקבעו לביצועם של פסק דין בעניין פינוי בתים או דרכים בתחומי יהודה והשומרון. לא אחת אנו נתקלים בבקשות ארכה, שלעתים מזומנות מוגשות ברגע האחרון, המלוות בנימוק כי מסיבות כאלו או אחרות לא היה סיפק בידי המדינה לקיים את הצווים השיפוטיים. אי-איתור חלופות למחזיקים בקרקע אינו עילה להארכות מועד".

במרץ 2016 פורסם בתקשורת כי 235 צירי תנועה נסללו באופן בלתי חוקי בגדה המערבית, אולם תיקי הבנייה הבלתי חוקית שנפתחו בעקבות סלילת הכבישים לא טופלו במשך שנים – עד שעברו לתחתית רשימת התיקים לטיפול במנהל האזרחי.

מצב העתירה: נמחקה, לאחר שהוראת בג"ץ יושמה