בג"ץ 6505/09 – ברכאת ואחרים נגד שר הביטחון ואחרים

מועד הגשת עתירה: 13/08/09

באוגוסט 2009 גילו תושבי כפר הפלסטיני כפר עקב כי על אדמותיהם שליד ההתנחלות כוכב יעקב החל בנייה של 12 מבנים בלתי חוקיים. בעקבות זאת עתר ראש מועצת הכפר לבג"ץ, באמצעות יש דין, בדרישה למנוע את המשך בניית המבנים. לאחר העתירה הכריז אלוף פיקוד המרכז על השטח שבו בוצעה הבנייה הבלתי חוקית כשטח האסור לכניסה לישראלים.

למרות הצו, במקום המשיכו להתגורר אזרחים ישראלים שחתמו על חוזה עם ההתנחלות כוכב יעקב המתיר את מגוריהם במקום. חלקם אף חתמו על חוזה לאחר ההכרזה על השטח כסגור. בעקבות זאת הוגשה תלונה למשטרה כנגד החשודים בגין הפרת הצו, אולם המשטרה סגרה את תיק החקירה ומבלי להעמידם לדין, ואף נמנעה מהעמדה לדין של מזכירי ההתנחלות וגורמים נוספים שיש מקום לחשד כי שידלו את הדיירים להפר את צו האלוף. בערר שהגישה יש דין על ההחלטה לסגור את החקירה צוין כי עולה אף חשד כי אדריכל המועצה האזורית בנימין העיד עדות שקר בנושא.

ב-3.9.09 הוציא בג"ץ צו ביניים האוסר על "כל פעולות של בנייה וכל פעולות של חיבור המבנים הקיימים לתשתיות, וכן כל פעולה של סלילה ופריצת דרכים בין המבנים".

במאי 2013 –למעלה משלוש שנים וחצי לאחר הגשת העתירה, ובעוד העתירה תלויה ועומדת, הכריז הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באיו"ש על כ-224 דונמים בכפר עקב כעל אדמות מדינה, בהם השטח שנידון בעתירה. זאת, מבלי לעדכן את העותרים – פעולה שעליה מתח בג”ץ ביקורת חריפה. במרץ 2014, בעקבות ההכרזה של הממונה, מחק בג"ץ את העתירה בשל "שינויים שונים בתשתית העובדתית והחוקית הרלוונטיות". עם זאת, בית המשפט התיר על כנו את הצו מספטמבר 2009.

מצב העתירה: נמחקה.

בג"ץ 5426/17 ברכאת ואחרים נגד ראש המנהל האזרחי בגדה המערבית

מועד הגשת העתירה: 5.7.2017

באוקטובר 2013 הגיש יש דין ערר בשמם של בעלי האדמות כנגד ההכרזה לוועדת העררים הצבאית. בערר נטען שההכרזה "נועדה, בפשטות, לאפשר הכשרה בדיעבד של בנייה בלתי חוקית. הכרזה זו היא, אם כן, הכרזה שנועדה לעקוף הליכי דין: עוקפת בג”ץ, עוקפת חובת אכיפת חוק, עוקפת עקרונות יסוד של שלטון חוק". ההחלטה על ההכרזה, צוין בערר, נתלתה במשרדי המועצה האזורית מטה בנימין – אבל לא נמסרה למועצת הכפר עקב.

ביולי 2016 -2016 קבעה ועדת העררים, גוף שיפוטי־צבאי, שההכרזה היתה בלתי תקינה. הוועדה מצאה כי באדמות הללו החל הליך הכרזה בשנת 1961, בתקופת השלטון הירדני, ולכן כדי להכריז על הקרקע כעל אדמות מדינה יש לבחון את מצב עיבוד הקרקע בשנים שלפני תחילת הליך ההכרזה, ולא בשנים לפני בניית ההתנחלות כוכב יעקב על אדמות סמוכות. ועדת הערר קבעה שההכרזה מבוטלת וכי אם המינהל האזרחי ירצה לבצע הכרזה חדשה, עליו לבחון מה היה מצב עיבוד הקרקע בעשר השנים לפני תחילת הליך ההסדרה הירדני, כלומר בשנות ה-50'.

החלטותיה של ועדת הערערים אינן מחייבות, ובאפריל 2017 דחה ראש המינהל האזרחי את ההמלצה, תוך שהוא קובע שלקבלת ההמלצה יהיו "השלכות קשות ורחבות היקף על טובת האזור". מדובר במקרה נדיר שבו המינהל אינו מאמץ את המלצת הוועדה.

בעקבות החלטת ראש המינהל, ביולי 2017 עתרו ראש מועצת כפר עקב ושלושה בעלי אדמות לבג"ץ, בדרישה שבית המשפט יורה על ביטול ההכרזה. בעתירה נטען כי אין בסיס משפטי להחלטה לדחות את ההמלצה, וכי ההכרזה כולה, כמו גם החלטת ראש המינהל האזרחי, נובעות משיקולים זרים ופסולים שמטרתן לעקוף את ההליכים בבג"ץ בנוגע לבנייה הבלתי חוקית בהתנחלות.

כפי שמתואר בעתירה, מי שמנע מתושבי כפר עקב להשלים את הליך הסדר המקרקעין שהתחילו לבצע בכפר היו שלטונות צה"ל באמצעות צו צבאי אשר הקפיא את המצב בשטח. כעת, מבקש ראש המינהל האזרחי לפעול בניגוד למשפט הבינלאומי ולצווים צבאיים ולבטל את הליכי ההסדר כפי שבוצעו עד עכשיו. בכך, מבקש ראש המינהל לפעול בניגוד להחלטות קודמות שניתנו בנושא, ולפסיקות בית המשפט העליון.

מצב העתירה: בהליכים.