בג”ץ 5165/15 – קאסם ואח' נגד הממונה על מתן היתרים בשטחים שנתפסו לצרכים צבאיים ואח'

מועד הגשת העתירה: 26.7.15

ביולי 1979 הוציא צה”ל צו תפיסה סודי שנועד לאפשר את התרחבותה של ההתנחלות בית אל באמצעות תפיסת אדמות השייכות לתושבי הכפר הפלסטיני דורא אל קרע. צו התפיסה הוצא בימים שבהם בג”ץ דן בתיק אלון מורה, שפסל את הפרקטיקה המקובלת בשנות ה-70' של תפיסה צבאית לשם הקמת התנחלויות אסורה.

העתירה הנוכחית היא תולדה של העתירה שהוגשה להריסת המבנים הבלתי חוקיים "בתי דריינוף". כחלק מן העתירה ההיא דרשו העותרים שיוצגו על ידי יש דין לבטל את צו התפיסה 23/79ת’, שמכוחו תפס הצבא את הקרקעות שאליהן פלש הקבלן הפרטי דריינוף, וזאת משום שאין לבנות בתים על קרקעות שנתפסו בתפיסה צבאית. בג”ץ לא ראה למקום לדון בדרישה, לאור העובדה שהמדינה התחייבה לפנות את המבנים.

עם זאת, לאחר שבג”ץ הורה על פינוי המבנים החל המינהל האזרחי בהליך מזורז של הכשרת הקרקע לבנייה, למרות פסיקת בית המשפט. יש דין הגיש שורה של התנגדויות למערכת ההנחיות שהוציא המינהל האזרחי ודרש לאסור על בנייה במקום; משדחה המינהל האזרחי את ההתנגדויות ביולי 2015, עתר יש דין לבג”ץ. העתירה ציינה שמדובר בקרקע פלסטינית פרטית ושתפיסה צבאית איננה יכולה לשמש לבנייה פרטית אלא לצרכים צבאיים דוחקים בלבד.

בתגובת המדינה נטען כי מטרת ההפקעה היא “מיצוי הפוטנציאל של היישוב שנועד לשמר את האינטרס שעמד ביסוד הקמתו”, וכי “הקרקע המדוברת מהווה חלק אינטגראלי מהישוב בית אל” – אף שלא נבנה עליה שום מבנה חוקי במהלך שנות התפיסה. עוד טענה המדינה כי העתירה מוגשת בשיהוי ניכר (תוך המעטת החשיבות שבהסתרת צו התפיסה מן התושבים), וכי השטח שנתפס נמצא כעת בתחום הגדר של בית אל.

בעקבות העתירה, ביוני 2017 החליטה המדינה להקפיא את מערכת ההנחיות שנועדה לאפשר הקמת בנייה בשטח בתוך צו התפיסה בבית אל, שבו הוקמו בעבר בתי דריינוף. עם זאת, הפרקליטות הודיעה כי היא בוחנת קידום בנייה על אדמות מדינה בבית אל. בתגובת יש דין להחלטה זו, נכתב שבכך שהמדינה בוחרת להקפיא את מערכת ההנחיות, היא מבקשת להותיר מצב בלתי חוקי על כנו, וכי יש לבטל אותה משום שהיא מהווה שימוש בלתי חוקי בקניינם הפרטי של העותרים. עוד נטען כי למדינה אין כל צידוק בטחוני, בוודאי לא הכרחי ודחוף, לפגוע בקניין העותרים ולאפשר בנייה אזרחית על השטח המדובר.

בספטמבר 2017, בעקבות הודעת המדינה על הקפאת התוכנית, הורה בג"ץ על מחיקת העתירה מבלי לדון בביטול צו התפיסה. "החלטת משיבי המדינה להקפיא את קידום מערכת ההנחיות האמורה שינתה את המצב העובדתי והמשפטי, ולמעשה הפכה את הסוגיות שבמוקד העתירה – שבכללן שאלות הנוגעות לדין הבין-לאומי – לתיאורטיות", כתבה הנשיאה מרים נאור בפסק הדין. "ככלל בית המשפט לא יידרש לעתירה תיאורטית, וזאת אף אם העניין הנדון מעלה סוגיות משפטיות בעלות חשיבות עקרונית ואף אם בתחילת הדרך הוא היה אקטואלי. כך הוא כאמור גם בענייננו".

מצב העתירה: נמחקה. המדינה חויבה לשלם הוצאות בסך 10,000 שקל.