בג"ץ 9389/11 – ראש מועצת הכפר בורקה מר עבד אלפתאח צלאח נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

חומש היתה התנחלות שהוקמה על אדמות הכפר הפלסטיני בורקה, צפונית-מערבית לשכם, שנתפסו על ידי הצבא בשנות ה-70 ל"צרכים ביטחוניים". היישוב פונה ב-2005 במסגרת תוכנית ההתנתקות, אולם רק ב-2013, בעקבות עתירה של יש דין, בוטלו צווי התפיסה באופן תקדימי.

ב-1978 הוציא המנהל האזרחי צו תפיסה צבאי (צו ת/4/78) שבמסגרתו נתפסו אדמות השייכות לתושבי הכפר בורקה. במקום הוקמה היאחזות נח"ל, אולם שנתיים לאחר מכן הפכה ההיאחזות להתנחלות חומש. הגם שבפועל לא נעשה שימוש צבאי בקרקעות שנתפסו ולאחר ההתנקות לא נעשה שום שימוש באדמות, סירבה המדינה לאפשר לבעלים לשוב לאדמותיהם.

ב-2011, שש שנים לאחר פינוי חומש, עתרו ראש מועצת הכפר בורקה ושישה מתושבי הכפר לבג"ץ, באמצעות יש דין, בדרישה לבטל את צו התפיסה. "משפונתה ההתנחלות חומש, שטח זה הפך להיות שטח צבאי סגור לאזרחים ישראלים. הצורך המקורי לשמו הוצא צווי התפיסה מלכתחילה בטל מעיקרו, וממילא לא היה חוקי מלכתחילה, גם על פי פסיקת בג"ץ", נכתב בעתירה. "ברם, תחת לבטל את צווי התפיסה אשר שוכבים כאבן שאין לה הופכין (וזהו גם מצב האדמות התפוסות) בוחרים המשיבים להמשיך ולהחזיק בקרקעות התפוסות לצרכים צבאיים, וזאת מבלי שקיימים כל צידוקים ביטחוניים – ובוודאי לא צרכים ביטחוניים הכרחיים ודחופים – להמשיך ולתפוס באדמות אלה".

במאי 2013, עוד לפני שהתקיים דיון בעתירה, הודיעה המדינה כי היא מבטלת את צו התפיסה. ככל הידוע ליש דין, מדובר במקרה הראשון שבו המדינה מודיעה על ביטול צווי תפיסה צבאיים שהוצאו על אדמות פלסטיניות.

למרות ביטול הצווים, המדינה התעקשה להותיר בעינו את הצו שאסר על פלסטינים להכנס לחומש – אף שזו כבר לא היתה קיימת. בספטמבר 2013 ביטלה המדינה גם את צו הסגירה. מאז ההתנתקות, השיבה לחומש הפכה למטרה מוצהרת בקרב גורמים שונים בימין. ב-2015 היה ניסיון לארגן עצרת במקום במהלך הפסח– עצרת שבוטלה בסופו של דבר לאחר עתירה דחופה של יש דין.

מצב העתירה: במאי 2013 נמחקה העתירה בעקבות ביטול צו התפיסה