מועד הגשת העתירה: 3.1.19

בעלי האדמות בשטח שבו היה המאחז הבלתי מורשה עמונה וראשי מועצות הכפרים עין-יברוד, טייבה, דיר ג'ריר וסילוואד, יחד עם ארגון יש דין, עתרו לבג"ץ בדרישה שיורשה להם לשוב לאדמותיהם.

עם פינוי המאחז הבלתי מורשה עמונה, בחורף 2017, בעקבות החלטת בג"ץ, הוציא אלוף פיקוד המרכז "צו תיחום"  האוסר על כל אדם כניסה לשטח שבו היה עד אז המאחז עמונה. באופן חסר תקדים, צו התיחום אוסר גם על כניסתם של פלסטינים שבבעלותם אדמות (רשומות) במקום. הוצאת הצו נומקה על ידי הצבא בטענה שהוא נדרש לצורך שמירה על הסדר הציבורי ולמנוע חיכוך בשטח, אולם גם כעת, זמן רב לאחר פינוי המאחז, מניעת הגישה החופשית נותרה על כנה.

העתירה דורשת לבטל את צו התיחום או להימנע מלהחיל אותו על בעלי האדמות ולאפשר להם גישה חופשית לאדמותיהם. עוד דורשת העתירה לאכוף את הצו כלפי אזרחים ישראלים ולמנוע מהם מלפקוד את המקום.

חלק מבעלי האדמות שעתרו לבג"ץ נאבקים שנים רבות כדי לשוב לאדמותיהם והיו העותרים גם בעתירה המקורית שהביאה לפינוי המאחז. לדאבונם, מאבקם לא תם עם הניצחון בבג"ץ והפינוי שבוצע בעקבותיו אחרי אינספור דחיות. קיומו של צו התיחום האוסר עליהם גישה, מונע מהם לשוב ולעבד את אדמתם כפי שהם חפצים, בשל רצונם להימנע מהפרת הצו ובשל חששם מצעדי אכיפה חמורים שוודאי היו ננקטים נגדם לו היו מעזים להפר אותו. מפניות שנעשו אל הרשויות בעבר נמסר כי מדיניות מתן ההיתרים עבור בעלי האדמות הפלסטינים הינה "מצומצמת עד מאד".

לעומתם, אזרחים ישראלים פוקדים את המקום באופן תדיר ובאין מפריע. כך לדוגמה בימי שישי בצהרים מתקיימת במקום תפילה המונית ובחודש ינואר 2018 התקיים אירוע לציון שנה לפינוי המאחז בהשתתפות אישי ציבור. המשתתפים באירועים אלה לא קיבלו היתר כניסה לשטח התחום אך רשויות האכיפה נמנעו מלאכוף עליהם את הצו – בשעת מעשה או בדיעבד. בחודש שעבר הציבו המתנחלים שני קרוואנים בשטח שבו היה המאחז, תוך שהם זוכים לסיוע ישיר  ועקיף של הרשויות, ולתמיכה של אישי ציבור, בהם חברי כנסת וראשי מועצות.

העובדה שהצו לא נאכף כלפי האזרחים הישראלים המפרים אותו, מקבעת את החשש מחיכוך. פינוי הקרוואנים שהתבצע לפני ימים ספורים מלמד כי אכיפת החוק היא אפשרית, ותלויה ברצון ובמוטיבציה של הדרג המדיני ורשויות האכיפה. היעדר אכיפה, ובמיוחד אי-נקיטה באמצעי האכיפה הפלילית נגד מפרי הצו, גם הוא מעיד על החלטה של הרשויות שלא להתמודד עם הפרת החוק.

"צווי תיחום" הותקנו בעבר על מנת להילחם בתופעת המאחזים הבלתי חוקיים והפלישות הנלוות אליהם על ידי אזרחים ישראלים, לא אחת תוך פגיעה ברכוש פלסטיני פרטי. כיום, אותם צווים בדיוק משמשים כלי שרירותי ודרקוני על מנת למנוע ולהגביל פלסטינים מלהגיע לאדמותיהם ולממש את זכות הקניין שלהם במובנה הבסיסי ביותר.

המאחז עמונה פונה בהוראת בג"ץ על מנת שבעלי האדמות יוכלו לשוב ולאדמתם. השארת הצו על כנו משמעותה שתכלית פסק הדין לא מומשה.