בג"ץ 4341/13 – מוחמד אברהים אחמד אבו רחמה נגד שר הביטחון

לאחר שבג"ץ פסל את תוואי גדר ההפרדה בכפר הפלסטיני בילעין בספטמבר 2007 כדי לצמצם את היקף הפגיעה בשטחים חקלאיים בבעלות פלסטינים, שונה התוואי באופן שכמה "מובלעות" קרקע בבעלות פלסטינית נותרו בשטח ההתנחלות מודיעין עילית. כך מצא עצמו מוחמד אברהים אחמד אבו רחמה מעבד שטח אדמה מוקף גדרות.

קרוב לארבע שנים עיבד אבו רחמה את אדמתו ללא הפרעה, עד שבדצמבר 2011 פרצו אלמונים את הגדרות, שפכו כמות גדולה של פסולת על אדמתו של אבו רחמה, הציבו עליה קרוואן והחלו לסלול דרכים במקום שמחברות בין החלקים השונים של שכונת מתתיהו מזרח שבהתנחלות מודיעין עלית, שנבנתה על אדמות בילעין.

אבו רחמה הגיש תלונה למשטרה בינואר 2012, אך החקירה נסגרה בעילת "אין עבירה פלילית". לאחר התערבות של יש דין נפתחה החקירה מחדש, אולם נסגרה במהרה שוב, הפעם בעילת היעדר ראיות.

בפברואר 2012 הוציא המנהל האזרחי צווי הריסה לדרכים במקום, אך נמנע מלאכוף אותם. לכן, ב-2013 עתר אבו רחמה לבג"ץ בסיוע יש דין, בדרישה שבית המשפט יורה למנהל ליישום את צווי ההריסה וידאג להוציא את הפולשים מהשטח ולהחזיר לאבו רחמה את אדמתו. כמו כן, הוא דרש שהרשויות יגנו על רכושו.

בדיון בבג"ץ בפברואר 2015 טענה המדינה כי היא סילקה את הקרוואן ואף סתמה את החורים בגדר, אך מישהו שב ופרץ אותה. על טענה זו השיב השופט פוגלמן: "אז אל תתכננו יישובים על אדמות פלסטיניות, ואם אתם עומדים על זה – שאו בעלויות"; השופט מלצר הוסיף ש"לא יכול להיות ששם יהיה כמו המערב הפרוע. אם יש מצב כזה, מבחינתי שיעמוד שם שוטר".

חודש לאחר מכן סילקה המדינה את הפולשים, סתמה את הגדר והשיבה את המצב לקדמותו. במרץ 2016 הודיעה הפרקליטות לבג"ץ על כך שהיזם שבונה בשכונה הקים גדרות מאסיביות יותר ואף חומת בטון. משכך, מחק בג"ץ את העתירה תוך שהוא פוסק שהמדינה תשיב את דמי העתירה ותשלם הוצאות שכר טרחה של 7,500 ש"ח.

מצב העתירה: העתירה נמחקה