בג"ץ 5817/08 – בסאם עראמין נגד היועץ המשפטי לממשלה

מועד הגשת העתירה: 29.6.2008

תיאור העתירה: ב-16 בינואר 2006, שניות לאחר שיצאה מחנות ממתקים אליה הלכה במהלך הפסקה בבית ספרה, קרסה עביר עראמין בת ה-10 מהכפר הפלסטיני ענתא. זאת, לאחר שחפץ קהה פגע בעוצמה רבה בראשה. ערמין הובהלה לבית החולים מוקאסד בירושלים, שם לאחר יומיים נקבע מותה.

באותו הבוקר שהה בענתא כוח של ארבעה שוטרי מג"ב שאבטחו בניית גדר ההפרדה במקום. הכוח נתקל בהפרות סדר ויידוי אבנים, ובתגובה השוטרים ירו גז מדמיע, רימוני הלם וכדורי גומי.

המשטרה פתחה בחקירת האירוע באיחור של 48 שעות, ואף זאת רק לאחר תלונה מטעם יש דין. במסגרת החקירה בוצע ניתוח לאחר המוות, ושם קבע הפתולוג מטעם המדינה כי המוות נגרם כתוצאה ממכה בראש "באמצעות חפץ נוקשה וקהה ולא ניתן לשלול מנגנון של פגיעת קליע גומי מירי מטווח קצר". מאוחר יותר הוא הוסיף שייתכן שהפגיעה נגרמה על ידי אבן. ד"ר חן קוגל, שנכח בנתיחה מטעם משפחת ערמין, כתב כי אף שאין להוציא מכלל אפשרות פגיעת אבן, הסבירות לפגיעה מקליע גומי גבוהה יותר.

המשטרה החליטה לסגור את התיק מחוסר ראיות. בין השאר נטען כי ייתכן שערמין נפגעה מאבן שנזרקה על ידי אחד המפגינים הפלסטינים. המשפחה הגישה ערר על ההחלטה, וגם הוא נדחה. בעקבות זאת עתרו בני משפחתה של ערמין לבג"ץ, בסיוע יש דין, בדרישה שבית המשפט יורה ליועץ המשפטי לממשלה להגיש כתבי אישום נגד שני שוטרים שנקבע שירו כדורי גומי בעת האירוע בגין הריגה או גרימת מוות ברשלנות, או לכל הפחות להגיש נגדם כתבי אישום בגין סיכון חיים תוך הפרה של הוראות פתיחה באש.

בתגובת המדינה נטען שוב כי ההחלטה לסגור את תיק החקירה התבססה בעיקרה על טענת השוטרים כי לא ביצעו ירי כדורי גומי לעבר המקום בו עמדה ערמין וכי השוטרים לא היו יכולים לפגוע בה מהמקום בו עמדו. כמו כן, הפרקליטות נשענה שוב על הטענה כי לא ניתן היה לשלול את אפשרות מותה של ערמין מפגיעת אבן.

בפברואר 2010 הוציא בג"ץ צו על תנאי שהורה ליועמ"ש להסביר מדוע לא יורה על פתיחה מחדש של תיק החקירה. בתגובה הודיעה הפרקליטות על כך שהוחלט לבצע בתיק השלמות חקירה, אולם כעבור שנה הוחלט על סגירת התיק.

בתווך קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את תביעת הנזיקין שהגישה משפחת עראמין כנגד המשטרה, תוך שהוא דוחה את הטענות שהעלתה המדינה בבג"ץ ומצא שמותה של עראמין נגרם כתוצאה מרשלנותה של המשטרה.

ביולי 2011 דחה בג"ץ את העתירה בשל העדר ראיות מספיקות להעמדה לדין פלילי. עם זאת, השופטים מתחו ביקורת נוקבת על התנהלות המשטרה והפרקליטות. "נוכח הכשל בטיפול באירוע מתחילתו, היעדר חקירה ראויה והתנהלות שלא הביאה מלכתחילה בדרך פעולתה את הצורך להתייחס באופן ראוי לחקירה,"יש יסוד להניח כי מותה של הילדה נגרם מאירוע הירי ברחוב אליו יצאה, אך הטיפול בפרשה והחקירה לקו בכשלים רבים מלכתחילה וכיום לא ניתן עוד להיעתר למתן הסעד המבוקש ולהעמיד את המשיבים לדין", נכתב בפסק הדין.

מצב העתירה: העתירה נדחתה. למרות זאת, בצעד יוצא דופן פסקו השופטים הוצאות לטובת העותרים ויש דין בסך 10,000 ₪.