בג"ץ 2587/16 – ראש מועצת הכפר ענתא נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

בשנת 1992 החליט המינהל האזרחי לספח את האתר הארכיאולוגי תל עלמית (הידוע גם כח'ירבת עלמית'), הנמצא בשטחי הכפר הפלסטיני ענתא, לשטחי ההתנחלות ענתות, הידועה גם כעלמון.

תל עלמית יושב ברציפות מימי תקופת הברונזה התיכונה, ושימש כמקום היישוב המקורי של הכפר ענתא, עד שהוחרב על ידי השליט המצרי מוחמד פאשה באמצע המאה ה-19, מהלך שאילץ את תושבי ענתא לעקור למקום הנוכחי של הכפר, מאות מטרים מן האתר המקורי. סקר ארכיאולוגי שבוצע במקום בשנת 1993 מצא שמדובר בתל ארכיאולוגי רב שכבתי, כאשר רוב הממצאים בו הם מן התקופה ההלניסטית/רומית, כמו גם ממצאים מהתקופה הביזנטית, הפרסית, ימי הביניים, והתקופה העות'מנית, כמו גם שרידים מעידן הברזל ועידן הברונזה. במקום נמצאת גם חלקת קבר עתיקה, המיוחסת למייסד הכפר ענתא ושיש לה מבחינת התושבים חשיבות פולחנית. מסמכים מן התקופה הבריטית מעידים על היות האתר חלק מן הכפר ענתא. הרשויות הבריטיות הכריזו על האתר כעל אתר ארכיאולוגי בשנת 1944.

כאשר הוכרזו גבולותיה של ההתנחלות ענתות, צורף אליה באופן מלאכותי ומכוון גם האתר הארכיאולוגי תל עלמית. כתוצאה מכך, ומאחר ועל פי צו המפקד הצבאי כניסתם של פלסטינים לשטחי התנחלויות אסורה, נמנעת מתושבי הכפר גישה לאתר הארכיאולוגי וההגעה לקבר השייח' כרוכה בחיכוך עם המתנחלים.

האזרחים הישראלים שמחזיקים כעת באתר עורכים בו מעת לעת סיורים, שבהם הם מדגישים את ההיסטוריה היהודית המשוערת של המקום – בין השאר בניסיון לקשר בינו ובין העיר המקראית עלמית – תוך דחיקתה של ההיסטוריה הלא יהודית של המקום.

תושבי הכפר ענתא פנו בינואר 2016, בסיוע יש דין וארגון עמק שווה, למינהל האזרחי בדרישה לגרוע את תחום האתר הארכיאולוגי מתחומה של ההתנחלות. משחלפו יותר מחודשיים ללא כל תגובה מן המנהל האזרחי, בניגוד לחוק הדורש תגובה תוך 45 ימים, נאלצו התושבים לעתור לבג"ץ.

העתירה הדגישה את חובתו של המפקד הצבאי להגן על נכסי התרבות בשטח המוחזק בתפיסה לוחמתית, חובה המעוגנת באמנת האג בדבר הגנה על נכסי תרבות בעת סכסוך מזוין משנת 1954, חובה שהוכרה בפסיקות בג"ץ כמשפט מנהגי מחייב. העברת אדמתם של העותרים לידי ההתנחלות, ציינה עוד העתירה, מהווה "הפקעה בפועל של זכויותיהם בחלקות אלה, אשר הפכו לחלק מההתנחלות לכל דבר ועניין".

בספטמבר 2016 עדכנה הפרקליטות שתחום השיפוט של ההתנחלות ענתות שונה, והאדמה שעליה נמצא האתר נגרע מתחום ההתנחלות. בכך התאפשר לתושבי הכפר הפלסטיני לשוב למקום.

מצב העתירה: בעקבות שינוי תחום השיפוט, העתירה נמחקה