המלחמה של ישראל בעזה הובילה למימדי הרג והרס חסרי תקדים ונחשבת לאחת המלחמות ההרסניות ביותר שהתרחשו בעולם במאה ה-21. מקבלי ההחלטות הישראלים, בממשלה ובצבא, האחראים באופן ישיר על מדיניות הפעלת הכוח הישראלית הרחיבו באופן משמעותי את היקף הפגיעה באזרחים חפים מפשע ובתשתיות אזרחיות. עשרות אלפי אזרחים נהרגו עד כה, תשתיות שהיו חיוניות לחיים אזרחים בעזה נהרסו כליל ורעב פושט בקרב מאות אלפי האזרחים שנעקרו מבתיהם.
הלחימה הישראלית בעזה המאופיינת בהפצצות מסיביות, הרס שיטתי של תשתיות אזרחיות ואף הרעבה, הובילה לביקורת קשה ולטענות כי כוחות הביטחון הישראלים פועלים בניגוד לחוק ההומניטרי הבינלאומי (דיני הלחימה). מנגד, מדינת ישראל טוענת כי היא פועלת בהתאם לדיני הלחימה ובכלל זה מקיימת את חובתה לחקור חשדות לביצועם של פשעי מלחמה. דוח זה מבקש לבחון האם מערכת אכיפת החוק של ישראל ערוכה לבדוק כראוי חשדות להפרות חמורות של דיני הלחימה שהתרחשו במהלך המלחמה בעזה והאם היא מעוניינת בכך.
במאי 2024 הצבא דיווח כי נפתחו עשרות חקירות בנוגע לאירועים שהעלו חשד לביצועם של עבירות בידי חיילים במהלך המלחמה. בנוסף, הצבא דיווח כי מאות אירועים נוספים שהתרחשו במהלך המלחמה הועברו לבדיקת "המנגנון המטכ"לי לתחקור אירועים חריגים". מנגנון שמטרתו לבצע בדיקה מהירה מקדמית של חשדות להפרת דיני הלחימה ולסייע להחלטת הפרקליטות האם לפתוח בחקירה פלילית או לא.
לכאורה אי אפשר לחזות כיצד מנגנוני אכיפת החוק הישראליים יתפקדו אל מול מספר כה גבוה של חשדות חמורים כל כך. יחד עם זאת, מעקב יש דין אחר עבודת מערכת אכיפת החוק הצבאית בנוגע למתקפה הצבאית "צוק איתן", מבצע דיכוי הפגנות השיבה והמתקפה הצבאית "שומר החומות" שהתרחשו בעזה בעשור האחרון, מוביל למסקנה כי מערכת אכיפת החוק הישראלית הוכיחה כי היא איננה מעוניינת בחקירה ראויה של חשדות לביצוע פשעי מלחמה, בוודאי לא חקירה של החלטות כגון מדיניות ניהול האש שלה.
תוצאות עבודת מערכת אכיפת החוק בישראל בעשור האחרון מלמדות כי מערכת אכיפת החוק הישראלית ממעטת לפתוח בחקירות נגד חיילים בדרגות נמוכים ונמנעת לחלוטין מחקירה של מקבלי החלטות בדרגי הפיקוד הבכיר. עבודת המנגנון לתחקור מטכ"לי אליו מועברות מרבית התלונות בדבר חשד להפרת הדין הבינלאומי, מאופיינת בפרקי זמן ממושכים שלעיתים קרובות חורגים מכל מסגרות הזמנים שנקבעו על ידי הצבא עצמו. כך למשל, מספר אירועים שהועברו לבחינת המנגנון ב-2014 עוד נבחנו על ידו בשנת 2022. זאת כאשר המנגנון אמור לבצע הערכה עובדתית מהירה בת מספר שבועות בודדים בטרם החלטת הפרקליטות הצבאית אם לפתוח בחקירה או לא. החריגה הקיצונית כל כך בזמנים מעידה כי האינטרס הישראלי הוא משיכת רגליים והימנעות מחקירה אמיתית ויעילה של אירועים שהעלו חשדות לביצועם של פשעי מלחמה.
ככל הידוע ליש דין, מתוך כלל התלונות שהועברו לצבא בנוגע לשלושה אירועים צבאיים משמעותיים בעזה, לפחות 664 תלונות הועברו לבחינת המנגנון לתחקור מטכ"לי. 542 (81.6%) מקרים נסגרו ללא פתיחה בחקירה פלילית. 41 מקרים בלבד (6%) הובילו לפתיחה בחקירה פלילית (19 חקירות סה"כ) לאחר בחינת המנגנון לתחקור מטכ"לי. נכון לכתיבת שורות אלו, עבודת המנגנון לאורך כמעט עשור ביחס לשלושה אירועים צבאיים ברצועת עזה הסתכמה בחקירה אחת בלבד שהניבה כתב אישום, כך שרק 0.17% מסך המקרים שנבחנו על ידי המנגנון ותוצאתם ידועה (573) הובילו להעמדה לדין. הלכה למעשה, מאות אירועים שהעלו חשדות להפרת הדין הבינלאומי, שתי מתקפות צבאיות ומבצע דיכוי הפגנות הובילו להגשת שלושה כתבי אישום בלבד, שניים מהם נפתחו ללא התערבות המנגנון.
ניתוח יש דין של עבודת מערכת אכיפת החוק הישראלית ובפרט עבודת המנגנון לתחקור מטכ"לי מלמד כי חשדות לביצועם של פשעי מלחמה נענים כך על ידי ישראל:
- הימנעות מחקירה של מקבלי החלטות וקובעי מדיניות בכירים בממשלה, בצבא ובפרקליטות אשר אחראים על התווית מדיניות הפעלת הכוח אינם עומדים לביקורת כלל על ידי מערכת אכיפת החוק
- הימנעות מבדיקה ראויה ואפקטיבית המנגנון מושך זמן יקר ורוב מוחלט של התיקים שנבחנים על ידו נסגרים ללא החלטה על פתיחה בחקירה פלילית
- מתן חסינות כמעט מוחלטת למפקדים ולחיילים הפוגעים בפלסטינים מספר אפסי של כתבי אישום ביחס למספר התלונות בנוגע לעבירות חיילים ומפקדים, במקרים הנדירים של הרשעה, ניתנים עונשים מקלים ואף מגוחכים ביחס לחומרת העבירה
הנתונים המוצגים בדוח זה מעלים חשד כבד שלמעשה תפקידה המרכזי של מערכת אכיפת החוק הצבאית ובפרט של מנגנון התחקור המטכ"לי היא שימור מראית עין של מערכת מתפקדת לצורך התחמקות מחקירה ראויה של חשדות לפשעי מלחמה. אותה מראית העין משמשת את ישראל כדי לטעון נגד התערבותם של מנגנוני משפט בינלאומיים וכדי להדוף ביקורת חיצונית. במצב עניינים זה ספק רב אם למדינת ישראל יש את היכולת או הרצון לקיים חקירות רציניות ואפקטיביות ביחס לחשדות חמורים להפרת דיני הלחימה במהלך המלחמה בעזה.