הקשר אל האדמה הוא חלק בלתי נפרד מהזהות האישית והקולקטיבית של החקלאים הפלסטינים בגדה המערבית. בין הסוגים השונים של עבודת האדמה נודעת משמעות גדולה במיוחד לגידול הזיתים, עד כדי כך שעץ הזית, על פריו, עליו וענפיו, הפך לסמל לאומי של ממש. במהלך שנות הכיבוש וההתנחלות הישראלית בשטחי הגדה המערבית ספגה מסורת זו פגיעות קשות, שאף התגברו עם חלוף הזמן, אם כתוצאה מאלימות ישירה של חיילים ושל מתנחלים ואם כתולדה של מנגנון התיאום בגדה המערבית. המציאות הנוכחית במטעי הזיתים הפלסטינים היא מציאות של גזל והרס. בדיווח זה כלול מידע על עבירות מסוג זה שבוצעו כלפי חקלאים פלסטיניים ורכושם במהלך עונת המסיק של 2019.

הצוות המשפטי של יש דין פנה אל גופי אכיפת החוק בגדה המערבית כבר לפני תחילתה של עונת המסיק. בפניות אלה צוינו בקשותיהם של חקלאים ממספר כפרים להקלה על מהלך המסיק עצמו ולשמירה והגנה מפני מתנחלים. האזורים הספציפיים נבחרו על סמך אירועים פליליים ובעיות בגישה לאדמות שתועדו בעונות מסיק קודמות.

במהלך עונת המסיק עצמה עקב הארגון מקרוב אחר הנעשה בכפרים אלה וברחבי הגדה המערבית. תחקירני השטח של הארגון גבו עדויות הנוגעות ל-28 אירועים נפרדים של אלימות מתנחלים, אותם חילקנו ל-5 קטגוריות:

  • 7 מקרים של אלימות מתנחלים
  • 20 מקרים של פגיעה ברכוש, מתוכם 16 מקרים של גניבת זיתים ו-4 מקרים של השחתת עצים
  • מקרה אחד של פלישה חקלאית

מתוך תיקים אלה הוגשו 6 תלונות במשטרה. לגבי 21 אירועים אחרים העדיפו הפלסטינים שלא להגיש תלונה, לרוב מפני שאיבדו אמון במערכת אכיפת החוק בגדה המערבית (לפרטים אודות תופעה זו קראו את דף הנתונים "לא מתלוננים" באתר יש דין). בנוסף, בעקבות אירוע מתמשך של מניעת גישה על ידי חיילים לאדמות החקלאיות של הכפר קריות ארגון יש דין הגיש בשם החקלאים הפלסטינים עתירה לבג"ץ.

מסיכום האירועים האלה עולה כי הגופים האחראים על אכיפת החוק בגדה המערבית לא הצליחו למנוע מקרים רבים של אלימות, גניבה והרס. נוסף על כך, חיילים היו מעורבים ישירות במניעת גישה לאדמות חקלאיות באופן סדרתי ולא מוצדק, בניגוד מוחלט לנהלים אותם פרסם הצבא עצמו. יש דין קורא לרשויות המדינה לאפשר את קיומו התקין של המסיק בכל שנה ולשמור על שלומם של החקלאים הפלסטינים.