Copsפ' הותקף על אדמתו על ידי מתנחלים, וקיבל מהמשטרה רמז גס על נטיותיה

פ' מתגורר בכפר בנפת רמאללה ואל בירה, שלרוע מזלו גובל במספר התנחלויות ומאחזים. כיוון שכך, התושבים איבדו את רוב הגישה לאדמותיהם, והם צריכים לתאם פעמיים בשנה את ההגעה לאדמות מול הצבא. פעמיים בשנה הם מקבלים גישה למספר ימים. למתנחלים, כמובן, אין שום בעיה להגיע אל החלקות; הם לא צריכים לתאם כלום. פ' מעריך שמדי שנה נגנבים 80% מהזיתים שלו לפני שהוא בכלל מצליח להגיע למסיק.

השנה יצא פ' יחד עם מספר קרובי משפחה למסיק, וכשהגיע לאדמותיו הוא הבחין במספר חיילים. עם זאת, החיילים החלו להתרחק – וחצי שעה לאחר מכן, הגיעו שלושה אזרחים ישראלים, אחד מהם נושא רובה. הם דרשו מפ' להסתלק, ומשעמד על כך שהוא נמצא על אדמתו, החל החמוש לכוון את הרובה לעבר פ' ולאיים עליו;  האחרון סירב להכנע לדרישתם וצעק לחיילים לעזרה.

התפתחה קטטה, שלושה ישראלים נגד פלסטיני בודד. החמוש חבט בפ' באמצעות הרובה שלו. תוך כדי הקטטה, פ', שהיה מצויד במסור, עשה כמיטב יכולתו כדי להגן על עצמו; כתוצאה מכך נפצע אחד המתנחלים באורח קל. וראה זה פלא, מיד עם פציעתו הגיעו למקום חיילינו העירניים, ומנעו את המשך הקטטה. החיילים, ייאמר לשבחם, מנעו מהישראלים להמשיך ולתקוף את פ'.

כמחצית השעה לאחר מכן, הגיעה המשטרה למקום. שוטרת גבתה את עדויותיהם של הישראלים, ושוטר גבה את עדותו של פ'. איש לא טרח לגבות את עדויותיהם של בני המשפחה של פ', שהיו בקרבת מקום והיו עדים לאירוע. החיילים נחלקו בדעותיהם: חייל אחד טען כי פ' תקף את המתנחלים, חייל שני התייצב לצידו וטען כי הוא הותקף, לא תקף. בסופו של דבר, נלקח פ' לתחנת המשטרה כדי להיחקר שם; כך גם אחד המתנחלים. שני המתנחלים האחרים, ביניהם החמוש, שוחררו מיד.

בתחנת המשטרה נחקר פ' חקירה שתיאר כעוינת, בה התייחסו אליו כאל מי שתקף את המתנחלים. נחזור שוב על העובדות: האיש היה על אדמתו, בעת מסיק, באחד מהימים הבודדים שבהם הצבא מאפשר לו בכלל להגיע לאדמתו. האם המשטרה לקחה ברצינות את הטענה שהוא תקף שלושה מתנחלים (מה הם עשו שם בכלל?), אחד מהם חמוש ברובה?

אבל יש פרט קטן שיכול לומר לנו כל מה שאנחנו צריכים לדעת. כזכור, פ' ואחד המתנחלים נלקחו שניהם לחקירה. בסוף החקירה, הסיעה המשטרה את המתנחל לביתו. את פ' השאירה המשטרה על הכביש, שימצא לבדו את הדרך הביתה.

פרט קטן, לא חשוב במיוחד; לא קשור ישירות לעבודת החקירה עצמה; אבל אומר במילים ברורות את מי המשטרה רואה כציבור שאותו היא משרתת, ומי הוא במקרה הטוב מטרד. פ', כשחזר סוף סוף הביתה, לא ציפה שהתלונה שהגיש תניב תוצאות כלשהן; בפעם הבאה אולי לא יגיש. אחר כך אולי כבר יעשה את מה שמבקשים ממנו, יתייאש ויילך למקום אחר. אחרי הכל, במקום שבו המשטרה חוקרת רק את אחד משלושת האנשים שתוקפים אותך, נמנעת מלהחרים את הנשק ששימש לתקיפתך, ואחר כך מסיעה את התוקף  הביתה ואותך נוטשת על הכביש, מה הטעם לחשוב על צדק? וללא מחשבה שיש משהו שימנע עוול – גזל, שריפה או תקיפה – מה הטעם בכלל לצאת לעבוד את האדמה?