לקראת סוף שנת 2020 עלתה במסגרת השיח הפנים-ישראלי העוסק בגדה המערבית האפשרות לחדש את הליך הסדר המקרקעין בתחומי הגדה המערבית, אשר הופסק מיד לאחר כיבושה ב-1967. דיון בנושא נערך בוועדת המשנה לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, בין היתר לאור עמדת המנהל האזרחי כי יש לפעול לחידוש הליכי הסדר המקרקעין, וכי המניעה המשפטית שהייתה קיימת עת הוחלט על הקפאתו אינה קיימת יותר.

אולם, חידוש הליכי הסדר המקרקעין הינו בעל השלכות רחבות היקף על עתיד הגדה המערבית – הן מבחינה מדינית והן מבחינה משפטית. המהלך שואף "להסדיר" את הבעלות במאות אלפי דונמים וכפועל יוצא מכך יפגע בזכויות האדם של מאות אלפי פלסטינים שעלולים לאבד את זכויותיהם באדמותיהם.

נייר העמדה מציג כיצד בעצם ההחלטה לחדש את הליכי ההסדר טמונה הצהרה כי המדובר בפעולה ריבונית, בלתי הפיכה המאפיינת משטר קבע. חידוש הליכי ההסדר בגדה מהווה למעשה אמצעי עקיף להחלת ריבונות, וזאת למרות ששטח הגדה המערבית נתון תחת מצב של כיבוש זמני, האוסר על ביצוען של פעולות בעלות מאפייני קבע. החלת ממד ריבונות זה, מהווה למעשה סיפוח תוך הפרת המשפט הבינלאומי.

אולם מעבר לכך, הליכי הסדר המקרקעין הוקפאו עם תחילת כיבוש הגדה המערבית, בין היתר לאור העובדה כי מאות אלפים מתושביה הפכו לנפקדים בעקבות מלחמת 1967, ולאור החובה הקיימת במשפט הבינלאומי ההומניטרי שלא לפגוע בזכויותיהם וקניינם של התושבים המוגנים באזור. מצבם של אלה לא השתנה ומשכך, גם העילה המשפטית המרכזית להקפאת הליכי ההסדר נותרה על כנה. חידוש הליכי ההסדר אם כן יוביל לאיונן של זכויות רבות במקרקעין של תושבים אשר אינם נמצאים בגדה המערבית ולכן אינם יכולים להגן על קניינם. לכך יש להוסיף את הודאתם המפורשת של הרשויות הישראליות הפועלות בגדה כי מאגרי המידע המצויים ברשותן לוקים בחסר בכל הנוגע למצב רישום המקרקעין באזורים ובכפרים רבים. קידום הליכי ההסדר אם כן, אינו אפשרי הלכה למעשה וסותר את עקרונות המשפט הבינלאומי הקובעים איסור על ביצוע שינויים בשטח ומטילים על הכוח הכובש חובה לשמור על הקניין הפרטי.

לצד אלה, אי אפשר לבחון את החלטה על המהלך האמור במנותק ממהלכי מדיניות אחרים של רשויות הישראליות ומהאינטרסים של מדינת ישראל להרחיב את הנוכחות הישראלית בשטחי הגדה המערבית מצד אחד, ולצמצם את הנוכחות בפועל או את ההכרה בזכויותיהם של פלסטינים מצד אחר. בשנים האחרונות אנו עדים לשורה של מהלכים חד-צדדים שישראל מבצעת אשר כל מטרתם הוא הבטחת האפליה הקיצונית הקיימת בגדה המערבית, אשר אחד ממופיעה הבולטים והבוטים הוא בפער בהקצאת קרקעות בין ישראלים לפלסטינים. קידום הליכי ההסדר, באופן שיעוצב על ידי ישראל וגורמים ישראלים הפועלים בגדה מתוך מטרות פוליטיות-אידאולוגיות מוצהרות, ללא שיתוף של האוכלוסייה הפלסטינית בקביעת המנגנונים ואופן הפעולה, יפגע בהכרח בקהילות וביחידים הפלסטינים. בכך יקודם כמרכיב מדיניות נוסף, נישולם של הפלסטינים מאדמות שטחי C, לקראת העברתן של אלה לידיים ישראליות.