במסגרת הטרור השקט כנגד הפלסטינים, חיילי צה"ל לא היססו לתקוף ברימוני הלם גם כבשים

יום אחד בחודש ספטמבר, יצא וליד סעיד מחמוד עיד, תושב הכפר בורין – כפר שלרוע מזלו מוקף בהתנחלויות ומאחזים, ועל כן תושביו מותקפים תדיר על ידי מתנחלים – יחד עם בנו לרעות את עדר הצאן שלו. חלקת המרעה קרובה לאחד המאחזים הסמוכים, הר ברכה ב'.

כשעה לאחר שהגיעו השניים למקום, הם ראו שלושה חיילים יורדים לכיוונם מן המאחז. כן, המאחז – עד כמה שהוא בלתי חוקי – נמצא תחת הגנה של הממשלה. זו עובדת חיים כל כך שגרתית שאנחנו מתעלמים ממנה, אבל צריך להזכיר אותה מדי פעם. שוו בנפשכם שמספר שודדים היו משתלטים על חלקה של אנשים אחרים, ובמקום לפנות אותם הרשויות היו נזעקות להגן עליהם, אף שהן אומרות במפורש ובגלוי שנוכחותם במקום בלתי חוקית.

החיילים דרשו מעיד לפנות את הכבשים שלו מהמקום. הוא, בתורו, ציין באזניהם שהחלקה הזו נחכרת על ידיו, שהיא בכלל בשטח B ולא בשטח C, וסירב להתפנות מהמקום. החיילים שבו על דרישתם ועיד שב על סירובו. החיילים שוחחו ארוכות בסלולר. בסופו של דבר הם קמו והלכו בחזרה אל המאחז.

ואז הגיעו החיילים האחרים. שתי קבוצות החיילים חלפו זו על פני זו, והחיילים בקבוצה השניה, ללא אומר ודברים, שלפו רימוני הלם – שהם, נזכיר, מטען נפץ קטן שיוצר הבזק ורעש, שמטרתו לגרום בהלה ולפזר הפגנות – והשליכו כעשרה מהם לתוך עדר הכבשים. הללו, מבוהלות, נפוצו לכל עבר. אחר כך הסתובבו החיילים והלכו.

עיד לא ביצע כל עבירה. אילו ביצע כל עבירה, אילו ביצע אפילו אבק עבירה, החיילים היו עוצרים אותו. הם הרי לא נדרשים להצדיק את עצמם בפני איש.

לחיילים לא היה טיעון כלשהו כנגדו, אפילו לא תירוץ בטחוני מופרך כלשהו, אז הם עברו ישירות לטרור. הם הפעילו אלימות כלפי העדר שלו, ופיזרו אותו. אה, אתה חושב שמותר לך לרעות פה? יש לך את החוצפה לעמוד על זכויותיך מול גבר-גבר יהודי חמוש? נראה לך מה זה.

אם יש גיהנום, וברגעי שפל הח"מ חושב שאולי יש מקום שיהיה, יש בו כנראה מדור מיוחד למתעללים בחסרי הישע: למי שמתעלל בתינוק, בילד, באדם כפות, בחיה מפוחדת, במי שלא מסוגל להבין את שקורה לו, להבין למה זה קורה לו, למחות על כך, להגן על עצמו. הנה צה"ל של 2013: הצבא החזק ביותר במזרח התיכון – בכל מה שקשור להטלת אימה על כבשים, על כל פנים. מה השלב הבא? רימוני גז על פרות? פיזור עזים באמצעות בואש? ירי גומי בכלבי מרעה? פשיטה לילית על לולים עמוסי תרנגולות מבועתות? מעצר מנהלי לחיות בית אהובות?

המטרה של החיילים, כמובן, היתה להטיל אימה על עיד, כדי לאפשר את הטרור השקט של המתנחלים, שעיקרו השתלטות על עוד דונם וגזילה של עוד עז על ידי הפחדה ויאוש של הפלסטינים – במקרה הזה, חלקת המרעה שחכר עיד. אבל, בניגוד למה שהם רגילים אליו, הם מצאו מולם אדם שעומד בתוקף על זכויותיו. אז במקום להתמודד איתו, הם תקפו את בעלי החיים שלו, את החפים מכל פשע, את חסרי הישע של חסרי הישע. צריך להזכיר שהם יכלו לעשות לו הרבה יותר: הם יכלו לעצור אותו ולתקוף אותו על לא עוול בכפו, והסיכוי שהם היו משלמים על כך מחיר הוא אפסי. כנראה שלא עמד להם האומץ.

זה לא רק טרור, זו איננה רק פחדנות שפלה, רק סאדיזם זול: זו גם חיילות גרועה מאד. צבא שהחיילים שלו מתרגלים להתמודד כך עם אתגרים, אל לו להתפלא שכאשר ימצא את עצמו במאבק עם צבא של ממש, יצא אליו בדרך אחת ובשבע דרכים ינוס מפניו. מפקדים שמעלימים עין מתקריות כאלה, ציבור שלא רוצה לדעת עליהם, לא רק מגדלים דור חדש של בריונים גסי לב, שישוב כבריון גס לב לחיי האזרחות: הם הופכים צבא לחיל מצב של כיבוש, כלי שלא יצלח לדבר. רבים מן הישראלים מתהדרים בכך שאין להם מוסר, שהם מכירים רק שיקולי עלות-תועלת, ש"מוסר זה לחלשים."

אז הנה, שיקול ל"חזקים." במיוחד לכאלה שחזקים על כבשים.