על שיסוי כלבים בכבשים ועל עקירת עצים לא ניתן להגן – ואף על פי כן, הגשת כתבי אישום בנושא היא הפתעה

בהפתעה מסוימת, למדנו בימים האחרונים שאחד התיקים הישנים שלנו, מאוקטובר 2011, הבשיל לאחרונה לכתב אישום. בדצמבר 2012 הגישה התביעה המשטרתית כתב אישום כנגד שני מתנחלים בחשד שהם תקפו פלסטיני, מוחמד אל קאראג'את, סמוך להתנחלות כרמי צור.
בהתאם לאמור בכתב האישום, השניים, מצוידים בכלב, הסתערו על קאראג'את, שרעה את צאנו, ולאחר שתקפו אותו פיזית, שיסו את הכלב שלהם בכבשים. הכלב נשך שלוש מן הכבשים, ואחת מהן מתה מאוחר יותר. אל קאראג'את נמלט מן המקום, כשהמתנחלים משליכים אבנים על מכוניתו של פלסטיני נוסף וגורמים לה נזק. הוא מיהר להזעיק שוטרים, שלמרבה הפליאה אשכרה עשו את עבודתם, גבו את העדויות, צילמו את הנזקים, והתוצאה היתה דבר נדיר שבנדירים – כתב אישום כנגד מתנחלים אלימים.

אם אתם חושבים שאנחנו הופתענו, עוד לא ראיתם את המתנחלים. כרמי צור היא מקום מועד לפורענות. ביוני 2012, על פי התלונות שבידינו, תקף מי שתואר כרבש"צ של ההתנחלות פלסטינים שעבדו על אדמתם בסמוך, תוך שבטוב טעם הוא, על פי התלונה, גם מגדף את מייסד האיסלם מוחמד. המתנחלים גם גידפו מתנדבות בינלאומיות, ובין השאר טענו כלפיהן שהן "מחייכות כמו נאצים." הרבש"צ לא הסתפק בכך, אלא זימן חיילים, והללו הפגינו אלימות קשה כלפי הפלסטינים, ומאוחר יותר גם כלפי המתנדבות הבינלאומיות שתיעדו בווידאו את המתרחש. על פי תלונות, חייל אחד אף ניסה לגנוב את המצלמה. רשמית, רבש"צ (רכז בטחון שוטף צבאי) הוא מתנחל שמתאם את פעילות הבטחון של ההתנחלות; בפועל, לעתים קרובות הוא בעצם שריף מקומי, שחיילים מקבלים ממנו פקודות. צילומי הווידאו של הפעילות הביאו לשחרורו של אחד הפלסטינים, שהותקף, נפצע ונעצר (התובע הצבאי טען בבית המשפט שהפציעה נבעה מכך ש"הקת של הנשק של אחד החיילים פגע בו בלי כוונה." אהה. נשמע סביר.) תיק החקירה נגד הרבש"צ נסגר על ידי משטרת חברון בעילת "עבריין לא נודע".

באפריל 2010, הבחינו שני אחים פלסטינים ש-250 עצים שהם שתלו על אדמתם, בסמוך לכרמי צור, נעקרו. עדי ראיה דיווחו על רכב בטחון של כרמי צור ורכב צבאי שנראו במקום זמן קצר לפני כריתת העצים. המתנחלים התנכלו לחלקה במשך שנה קודם לכן. התיק הזה נסגר גם הוא.

חשוב לציין, במה שהופך לתמה הלא מתוכננת של הבלוג הזה, את שיתוף הפעולה ההדוק בין חיילי צה"ל ובין המתנחלים; וחשוב לציין עוד יותר את האלימות חסרת המעצורים של המתנחלים. שוב, ניתן היה במאמץ – במסגרת התפיסה של ה"בטחון מעל לכל" שמקובלת בישראל – להסביר את ההתקפה על אל קאראג'את; במסגרת הפראנויה שאומרת שפלסטיני מסוכן להתנחלות ברגע שהוא רואה אותה, זה עשוי להשמע סביר. אי אפשר לתרץ את שיסוי הכלב בכבשים שלו אלא בסאדיזם. אי אפשר לתרץ את עקירת העצים ב-2010 אלא בוונדליזם. הסאדיזם והוונדליזם האלה הם מה שחיילי צה"ל מקדישים את מירב מאמציהם לקיים.

וכמובן, העובדה שהוגש כתב אישום אין משמעה הרשעה, וגם אם תהיה הרשעה, לשופטים שלנו יצא מוניטין של רחמנים בני רחמנים בכל מה שקשור לאלימות מצד יהודים כלפי פלסטינים. המשך יבוא.