חוות דעת משפטית הקובעת שבגדה המערבית מתבצע פשע נגד האנושות מסוג אפרטהייד. מבצעי הפשע הם ישראלים וקורבנותיו פלסטינים.

הפשע מתבצע משום שהכיבוש הישראלי הוא לא "סתם" משטר של כיבוש (או משטר של שליטה ודיכוי), אלא כזה שמתלווה אליו פרויקט התנחלות גדול ויצירה של קהילת אזרחי הקבוצה הכובשת בשטח הכבוש. הפשע מתבצע משום שהכובש, בנוסף להתנחלותו בשטח הכבוש, עמל קשות גם על קיבוע השליטה שלו בנכבשים ועל שימור מעמדם הנחות. פשע האפרטהייד מתבצע בגדה המערבית משום שבהקשר זה של משטר של שליטה ודיכוי של קבוצה לאומית אחת בידי קבוצה לאומית שנייה, הרשויות הישראליות מוציאות לפועל מדיניויות ופרקטיקות שמהוות מעשים בלתי אנושיים, כהגדרת מונח זה במשפט הבינלאומי: שלילת זכויות מקבוצה לאומית, שלילת משאבים מקבוצה אחת והעברתם לשנייה, הפרדה פיזית ומשפטית בין הקבוצות ויצירת מערך משפטי שונה שחל על כל קבוצה. זוהי הרשימה החלקית של המעשים הבלתי אנושיים.

האליבי ששימש את ממשלות ישראל לאורך שנים, לפיו מדובר במצב זמני ואין שום רצון או כוונה לשמר את השליטה, הדיכוי והמעמד הנחות של הפלסטינים בשטח, מתנפץ על קיר הבטון של הראיות המובהקות לכך שהפרקטיקות והמדיניויות השונות שמחילה ישראל על השטח הכבוש נועדו לשמר ולקבע את השליטה והדיכוי של הפלסטינים ובמקביל את העליונות של הישראלים שהיגרו אליו.

וזה לא הכל. כפי שמתואר בחוות הדעת, ממשלת ישראל מבצעת בגדה המערבית תהליך של "סיפוח מדורג". משמעותו המינהלית של הסיפוח היא ביטול הממשל הצבאי בשטח המסופח, ומתיחת הסמכויות הטריטוריאליות של הרשויות האזרחיות הישראליות עמוק אל תוך הגדה המערבית.

המשך התהליך של סיפוח משפטי זוחל, על אחת כמה וכמה סיפוח שטח מסוים בגדה המערבית בחוק שיחיל את החוק והמינהל הישראלי בו, משמעו איחוד משטרים. המשמעות עשויה להיות חיזוק הטענות שכבר נשמעות שפשע האפרטהייד לא מתבצע רק בגדה. שהמשטר הישראלי בכללותו הוא משטר אפרטהייד. שישראל היא מדינת אפרטהייד.

זה עצוב ומביש. וגם אם לא כולנו, הישראלים, אשמים בפשע, כולנו אחראים לו. וחובה עלינו, על כל אחת ואחד מאיתנו, לפעול בנחישות כדי להפסיק את ביצוע הפשע.