נייר העמדה "החטא בלי עונשו" שפרסם יש דין, בוחן את יחסן של רשויות אכיפת החוק הישראליות לעבירות פליליות הקשורות לבנייה הבלתי חוקית בהתנחלויות ובמאחזים בגדה המערבית, בדגש על הפרתם של צווים מינהליים ושיפוטיים. מנייר העמדה עולה כי מערכת אכיפת החוק חוטאת לתפקידה באופן שיטתי ומערכתי: היא אינה מעמידה לדין את העבריינים ולא מענישה אותם. במבט-על ניתן אף לומר כי באזלת ידה, מערכת אכיפת החוק מגויסת לטובת פרויקט ההתנחלות הישראלית בגדה המערבית.

הבנייה הבלתי חוקית של אזרחים ישראלים על אדמות הגדה המערבית נמשכת מזה כמעט 50 שנה. מאות ואלפי מבנים וכבישים נבנו בשטחים הכבושים תוך הסגת גבול, גזל קרקעות ומגוון רחב של עבירות על חוקי התכנון והבנייה הישראלים. פעילות עבריינית זו מונעת מפלסטינים גישה לאדמותיהם ופוגעת בזכויות יסוד רבות שלהם, בעיקר בזכותם לקניין.

במקרים רבים מוציא המינהל האזרחי צווי הפסקת בנייה וצווי הריסה למבנים הבלתי חוקיים, אך בפועל הרוב המוחלט של צווים אלה אינו נאכף, והם מהווים רק מראית עין של שלטון החוק. כתוצאה מהתנהלות זו, בעלי הקרקעות הפלסטינים עתרו לבג"ץ בחלק מהמקרים, בדרישה שבית המשפט יורה למדינה לממש את הצווים ולהסיר בנייה שנבנתה ללא היתר ובאופן בלתי חוקי. בחלק מעתירות אלו הוציא בית המשפט צווי ביניים שאמורים להקפיא את המצב עד למתן הכרעה בעתירה. אלא שבמקרים לא מעטים גם הצווים הללו הופרו ברגל גסה.

נייר העמדה החדש מציג חמישה מקרי מבחן, בהם נמנעו רשויות אכיפת החוק מלמלא את תפקידן ולהעמיד לדין גורמים שהפרו צווים, למרות ביקורת משופטי בג"ץ ואף מצד מבקר המדינה. לעמדת יש דין, בהיעדר אכיפה פלילית, העמדה לדין וענישה, אין כל ממד הרתעתי כנגד הגורמים העבריינים, ואלה עלולים להמשיך ולבצע עבירות נוספות.