מאז שנת 2005 יש דין עוקב אחר טיפול מערכת אכיפת החוק הצבאית בעבירות של חיילים שפגעו בפלסטינים או ברכושם בשטחים הכבושים. מדי שנה, הארגון מפרסם נתונים עדכניים, המבוססים על מידע שהצבא מסר ליש דין בעקבות בקשות על פי חוק חופש המידע, וכמו כן על מעקב רב שנתי של יש דין אחר הליכי אכיפת החוק בצבא.

דף נתונים זה מתמקד בטיפול מערכת אכיפת החוק הצבאית בעבירות חיילים כלפי פלסטינים שהתרחשו בגדה המערבית בין השנים 2022-2018. דף הנתונים, המסכם תקופה של חמש שנים אשר קדמו למלחמה הנוכחית ברצועת עזה, מלמד כי מערכת אכיפת החוק הצבאית נמנעת באופן שיטתי מחקירה והעמדה לדין של חיילים עבריינים הפוגעים בפלסטינים בגדה המערבית. בכך, הצבא מפר את חובתו לספק לתושבים הפלסטינים הגנה מפני עבירות של חיילים ומפקדים ישראלים, המתבצעים בחסות וכפועל יוצא של הכיבוש הישראלי המתמשך, וסולל את הדרך להתערבותם של בתי דין בינלאומיים.

מנתוני הצבא עולה כי על אף מספר גבוה של תלונות על פגיעה של חיילים בפלסטינים מדי שנה, רק במיעוט מתוכן נפתחות חקירות, ומספר זעום של כתבי אישום כנגד חיילים שפגעו בפלסטינים מוגשים מדי שנה. לבסוף, גם במקרים הנדירים שחיילים מורשעים בעבירות כלפי פלסטינים, בתי המשפט הצבאיים משיתים עליהם עונשים מקלים.

בשנים 2022-2018 הובאו לידיעת מערכת אכיפת החוק הצבאית בסך הכל 862 תלונות שעניינן חשד לעבירות של חיילים ישראלים כלפי פלסטינים בגדה המערבית. מתוכן נפתחו 258 חקירות פליליות, שהן 30% מכלל התלונות שהובאו לידיעת הצבא. רק 13 חקירות אשר עסקו בביצוע עבירות נגד פלסטינים בגדה המערבית הבשילו לכדי הגשת כתבי אישום נגד 29 חיילים, מהן רק חקירה אחת שנפתחה בעקבות הריגת פלסטיני. משמע, חיילים הועמדו לדין ב-1.5% בלבד מסך התלונות שהוגשו נגדם, שגם הן נמוכות משמעותית ממספר האירועים שהתרחשו בפועל. הסיכוי שחייל יעמוד לדין בעקבות תלונה שעניינה הריגת פלסטיני בגדה המערבית הוא נמוך יותר ועומד על 0.4% בלבד, מקרה אחד של העמדה לדין מתוך 219 מקרי הרג שהובאו לידיעת הצבא.

נתוני 2022-2018, מעידים כי על העדר נכונותה של מערכת אכיפת החוק הצבאית לפעול באופן ראוי כנגד פשעי חיילים כלפי פלסטינים המתבצעים בחסות וכפועל יוצא של הכיבוש הישראלי המתמשך. הנתונים מלמדים כי מדינת ישראל איננה רוצה לקיים הליכים הגונים של חקירה והעמדה לדין של חיילים עבריינים.