דף נתונים זה מציג את הבחינה הראשונה שערך יש דין לעבודתה של הפרקליטות לעניינים מבצעיים שהוקמה בסוף שנת 2007. מן הנתונים עולה כי טיפולה של הפרקליטות לעניינים מבצעיים בתיקים הוא כה איטי עד שהדבר מעמיד בסכנה את האפשרות לנהל חקירות ולהגיש כתבי אישום נגד חיילים וקצינים המעורבים בעברות פליליות, שחלקן חמורות ביותר, נגד אזרחים פלסטינים, ובכלל זה עברות רכוש.

על צה"ל חלה החובה להגן על שלומה וביטחונה של האוכלוסיה האזרחית בשטחים הכבושים. חובה זאת כוללת גם קיומה של מערכת אכיפת חוק יעילה שמבצעת חקירות אפקטיביות, מקצועיות ועצמאיות, וכאשר הראיות מצדיקות זאת – מעמידה לדין חיילים וקצינים המעורבים בעבירות פליליות נגד תושבים פלסטינים.

יש דין עקב אחר יותר מ־130 תיקים שנחקרו או שנכון לכתיבת דף הנתונים עודם נחקרו על־ידי מצ"ח, ואשר 76 מתוכם המתינו להחלטת הפרקליטות לעניינים מבצעיים. מן הנתונים עולים שיעורי עיכוב מדאיגים ביותר בטיפול בתיקים אלה. בין היתר עולה מהנתונים כי 30% מהתיקים המתינו להחלטה במשך למעלה משנה ו־48% עוכבו בין שישה חודשים לשנה.

הנתונים נוגעים לקצב קבלת ההחלטות בשני שלבים מכריעים בתהליך אכיפת החוק: ראשית, ההחלטה האם לפתוח בחקירה פלילית בעקבות הגשת תלונה על עברות לכאורה שבמסגרתן השתמשו כוחות צה"ל בנשק חם; שנית, ההחלטה האם להגיש כתבי אישום או לסגור תיקי חקירה בנוגע לתקריות אלימות שבהן חיילים ביצעו לכאורה עברות נגד פלסטינים בשטחים הכבושים במקרים שמצ"ח חקרה.

עיכובם של התיקים בפרקליטות לעניינים מבצעיים מעלה חשש ממשי כי אירועים רבים שהיו יכולים להסתיים בהעמדה לדין של מבצעי העבירות מסתיימים בסופו של דבר בסגירת תיק החקירה ללא הגשת כתב אישום בשל הנזק הראייתי שנגרם כתוצאה מהזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירה.