גונבים סוסים ביחד

 צד נוסף של המערכת הסימביוטית בין הצבא והרבש”צים הוא שהצבא משתמש בהם כדי להכשיר בפועל מאחזים

הפוסט הראשון שלנו על דו”ח המרחב הפרוע עסק בעיקרו במערכת היחסים הלא ברורה, במסגרתה ישראל מפריטה בפועל סמכויות בטחון, אכיפת חוק ושיטור, ומעבירה אותם לידי מתנחלים. רבש”צים הם תושבי התנחלויות שמקבלים סמכויות צבאיות למחצה, שאף שאין להם רשמית סמכויות פיקודיות על חיילים, בפועל הם מפקדים עליהם, ושמנצלים במקרים רבים את סמכויותיהם כדי להרחיב את תחומי ההתנחלות.

זו הבעיה העיקרית, ובהתאם ההמלצה העיקרית שלנו היא להחזיר את הסמכויות הללו לידי הצבא ולמנות כרבש”צים קציני קבע, שכפופים באופן מלא לצבא ולא להתנחלויות. אבל יש בעיה אחרת, והיא מעידה על עומק הסימביוזה בין הצבא ובין המתנחלים.

מאז אמצע שנות התשעים, אחרי שממשלת ישראל קיבלה החלטה שלא להקים התנחלויות חדשות אלא בהחלטת הממשלה כולה, רווחה תופעת המאחזים: השתלטות פיראטית-לכאורה ורשמית דה פקטו – תוך סיוע נרחב של גורמים ממשלתיים – של מתנחלים על אדמות פלסטיניות או אדמות ציבור, שמטרתה לתפוס עוד שטח כדי להחזיק ואף שהפעולה לא חוקית, היא נהנית בפועל מסיוע נרחב של המדינה. הנושא תועד לעייפה הן בדו”ח טליה ששון והן בדו”ח “מסלול הנישול” שלנו. בשנים האחרונות, הדגש הוא על הרחבת המאחזים והכשרתם, לא על בניית מאחזים חדשים.

כל זה לא יכול היה לקרות בלי סיוע צבאי נרחב. למעשה, כפי שמעיד המקרה של נצח בנימין – שהוצת על ידי הפלסטינים בעוד האזרחים הישראלים שבו נמלטים על נפשם – כשהצבא לא מספק הגנה למאחז, המאחז לא שורד. כפי שראינו בפרשת צווי התפיסה בדורא אל קרע, שהצבא הסתיר מהתושבים כדי שלא יוכלו לערער עליהם, שיתוף הפעולה בין הצבא למתנחלים עתיק מאד. והדו"ח שלנו מצא אספקט חדש שלו.

בשנת 2009, הגדירו החטיבות המרחביות מחדש את מרחבי השמירה של הרבש”צים. התיקון הגיע אחרי שנים ארוכות שבהן פעלו הרבש"צים ללא הגבלה מרחבית בעצם, משום שצו השמירה (המגדיר את תחומי פעילותם) לא הגדיר את גבולות ההתנחלויות. הצבא נדרש לארבע שנים תמימות, שבאו אחרי עתירה של האגודה לזכויות האזרח לבג"צ, כדי לכתוב את התיקון הזה.

התיקון גרר שני צעדים: לראשונה, תחום השמירה של ההתנחלות הוגדר לא על פי התחום המוניציפלי שלה, אלא על פי תפיסת הבטחון של המח"ט; וחשוב מכך, לראשונה הגדירו הצווים גם מרחבי שמירה למאחזים בלתי חוקיים. 48 מאחזים בלתי חוקיים זכו למרחבי שמירה עצמאיים, ו-35 למרחבי שמירה שהם חלק מזה של התנחלות האם שלהם.

המשמעות של המהלך הזה היא שצה”ל הכשיר דה פקטו את המאחזים – ובצעד שאמור היה להגביל את הפעילות של הרבש"צים.

בשקט. בלי החלטת ממשלה. בלי דיון ציבורי. בלי לעדכן את בתי המשפט, שעדיין דנים בנושא. צו צבאי, מנהלי למראה, ייתר את כל זה – והעניק הכרה רשמית למה שהוא עבירה פלילית. מוגש לכם כשירות, למקרה שאתם עדיין מאמינים באגדה על המתנחל הפרוע והצבא המסכן שלא בוחר את משימותיו. הצבא בוחר ועוד איך. הוא תמיד בחר.

לקריאת הדו״ח המלא, לחצו כאן

לצפייה בסרטון ״מאיר הרבש״צ״, שמסביר עוד על רבש״צים בגדה המערבית, לחצו כאן