“בעל הרכב עצר את הרכב כי לא הרגיש טוב”

שוטרי מג”ב וחיילים אוזקים פלסטיני ללא עילה ברכבו עד שהוא מתעלף מהחום, ואחר כך משאירים את הטיפול לסהר האדום

לפני כשבועיים, יצא ע’ בדרכו מחברון לירושלים. ע’ הוא תושב אבו דיס, ונשוי לתושבת מזרח ירושלים. ככזה, יש לו תושבות ישראלית. כפי שהוא עמד לגלות, היא לא הועילה לו יותר מדי.

בדרך הביתה, עצר ע’ במחסום שעונה לשם המקסים “המחסום ההומניטרי”: שם הוא נתקל במחסום פתע של כוח מעורב של חיילים ושוטרי מג”ב. החיילים ביקשו מע’ לכבות את המנוע ולצאת מהרכב, ולאחר מכן למסור להם את התעודות שלו. במאמר מוסגר, ראוי לציין שע’ אמר שהם ביקשו זאת ב”ערבית לא טובה”: אחרי 46 שנות כיבוש, השנינה של אמיל חביבי על אנשי הדע”ע (דוברי ערבית עילגת, משחק מילים על יע”ע, יועץ לענייני ערבים) עדיין בעינה.

החיילים ערכו חיפוש על ע’, ואחר כך גם חיפוש ברכב. הם לא מצאו שום דבר חשוד, ואחר כך קיבלה התקרית השגרתית תפנית סוריאליסטית. ע’ מספר ששני מג”בניקים ניגשו אליו ואמרו לו שהוא ודאי מדבר עברית. ע’, שאיננו דובר את השפה, הכחיש. השניים החלו לצחוק, ואחר כך ניגש אליו מישהו – ע’, שעמד עם הגב אליו, איננו יודע אם זה היה שוטר או חייל – ואזק את ידיו. אחר כך כיסה גם את עיניו, הכניס אותו לרכב והשאיר אותו שם.

הימים, כזכור, ימי מאי החמים. ע’, שהושאר ברכב כשהוא כפות וקשור עיניים, ביקש מהחמוש העברי שידבר איתו בערבית, ואמר עוד שכואב לו. החייל או השוטר לא הגיב; ע’ זוכר ששמע אותם צוחקים. זה הדבר האחרון שהוא זכר מהתקרית.

הוא התעורר בבית החולים בחברון, שאליו הובהל באמבולנס של הסהר האדום. אל האחרון הוא הגיע מאמבולנס של הצבא הישראלי. הוא הגיע לבית החולים במצב של טשטוש מוחלט, ככל הנראה לאחר אובדן נוזלים ומכת שמש. באמבולנס של צה”ל הוא קיבל עירוי.

ע’ לא חשוד בכלום. הוא לא נעצר. הרכב שלו לא הוחרם, אלא נשאר סמוך למחסום. קרוב משפחתו של ע’ נסע למחסום, ומצא את הרכב שם. הוא שאל את החיילים בעמדה היכן בעל הרכב, וקיבל את התשובה המופלאה “בעל הרכב עצר את הרכב כי לא הרגיש טוב.” מיוזמתו, כמובן, ללא שום מעורבות של כוחותינו המזוינים. אדם כובל את עצמו, מכסה את עיניו – למה זה טוב, הנוהל היומיומי הזה בגדה, אלא להטלת אימה? – ומכניס את עצמו לרכב חם. נשמע סביר.

כבילה שלא לצורך היא סוג של עינוי, שע’ התלונן עליו קודם שהתעלף. מעצר שלא לצורך הוא התעמרות, ניצול לרעה של סמכות. תארו לעצמכם איזה רעש היה קורה אם סתם אזרח ישראלי מן השורה היה נעצר על ידי חיילים ושוטרים, וללא כל סיבה או הסבר היה נכבל ומוכנס לרכב חם, ושם היה מתעלף. וזה קורה לאנשים שהם תושבים ישראלים, על ידי נושאי נשק ישראלים, ואין ציוץ. התרגלנו.