ז. יצא למרעה עם חמור, עזים וכמה גדיים. חיילי צה"ל לקחו אותם והם לא נראו מאז
ז. עשה את דרכו אל המקום שבו התאמנו החיילים. הוא מצא את החמור והעז שלו, אבל החיילים סירבו לתת לו אותם, ושוב איימו עליו בנשק. מאוחר יותר הם עזבו לעבר הבסיס שלהם. ז. התקשר למת"ק, כמו גם לפעיל זכויות אדם ישראלי, שדיבר גם הוא עם הצבא.
בינתיים ירדה חשכה, וז. נאלץ לחזור לכפרו. משם הוא התקשר לקצין מת"ק ישראלי, שהבטיח לחזור אליו ואכן חזר: בשעה 21:00 הוא דיווח לו שהחיילים החזירו את בעלי החיים למקום שממנו לקחו אותם. אבל ז. לא יכול לצאת לשם בלילה, והחיילים טענו שהם נתנו אותם לילדים שהיו בשטח. לפעיל זכויות האדם, אישר המנהל האזרחי שאכן, "היתה כאן פאשלה", ושהחיילים ייענשו על ידי המפקד שלהם. הוא גם טען שבעלי החיים הוחזרו למקום שממנו נלקחו, ושהרועים היו מעורבים בגניבת התחמשות. הפעיל שאל אותו, בתגובה, מדוע לא נעצרו הרועים. לאיש המנהל האזרחי לא היתה תשובה.
החמור, העז ושני הגדיים לא נראו מאז. אף אחד גם לא ראה חיילים שנותנים בעלי חיים לילדים שנמצאים בדרך פלא באזור מרעה באמצע הלילה. וזהו, הם נעלמו.
במדינה מסודרת, כאשר שוטר או חייל מחרים רכוש, הוא גם מספק קבלה. כנראה שבקרב כוחותינו המזוינים הנוהל הזה לא מקובל. נו, אחרי הכל, כולה פלסטינים. מה הם יעשו? יתלוננו?