המשטרה עצרה גנב זיתים על חם, אבל הצליחה לדפוק את החקירה נגדו – תוך שהיא מחרימה את הזיתים כראיות 

בוקר אחד באוקטובר 2009 יצא ת. למסוק את הזיתים בשטח שחכר, סמוך לחווארה. הוא הבחין בשני יהודים כשהם עוסקים במסיק העצים שלו. הוא הניח שמדובר בכמות קטנה של זיתים, והתעלם. חששותיו גברו כשהבחין בהם גם למחרת. ביום השלישי, ה-14 לאוקטובר, הוא הזעיק את המשטרה.

זו הגיעה אחרי השתהות ממושכת, והשוטרים ניהלו מרדף אחרי הגנבים. הם תפסו אחד מהם, א’, בעוד שהשני נמלט. השוטרים מצאו בזירה גם שקים עם שמות רקומים עליהם, עמוסים בזיתים; כלי מסיק; פחים מלאים בעוד זיתים, כלי רכב, וגם קצת מריחואנה ובאנג. ת’ ביקש את הזיתים שלו בחזרה; השוטרים אמרו לו שהם מוחרמים כראיה.

א’ מסר גרסה משונה משהו (כאן המקום לציין שהעמוד השני בעדותו בהעתק תיק החקירה חסר, ככל הנראה עקב שמירת המסמכים המעולה של המשטרה). לדבריו, הוא מגיע למקום דרך קבע כדי להתבודד. הוא נכנס לבית, והופתע לגמרי כשיצא ממנו וגילה שהשקים – שהוא הודה ששייכים לו – מלאים בזיתים. אין לו מושג איך זה קרה. חוץ מזה, הוא אמר, השוטר שעצר היה ערבי וצעק לו לעצור או שיירה בו.

כשבוע לאחר מכן, הגיעה המשטרה גם אל החשוד השני, נ’, – מה שלא היה אמור להיות מסובך במיוחד בהתחשב בכך שהשם שלו היה רקום על אחד השקים. נ’ הכחיש מכל וכל שהוא היה מעורב – גם אני הייתי מכחיש – ומסר אליבי, שאושר בהיסוס מה על ידי הבוס שלו – אליבי שיש לציין שהיה לו שבוע לארגן. המשטרה לא טרחה לנקוט בצעד הבסיסי של מסדר זיהוי, ונ’ הלך הביתה חופשי ומאושר.

ואז, אה… לא קרה כלום. ביולי 2010, כלומר תשעה חודשים אחרי התקרית, נגבית עדות מהשוטר השני שהיה מעורב במעצרו של א’, אלוהים יודעת למה. חודשיים אחר כך – 11 חודשים לאחר התקרית – מוודאים החוקרים שהחלקה שממנה נגנבו הזיתים אכן מוחכרת לת’, ומשתמשים לשם כך בשירותיו של מומחה למיפוי.

באוגוסט 2011, קרי 22 חודשים בלבד מרגע התקרית, מזומן המתלונן ת’ לחקירה במשטרה. הוא התבקש להציג את חוזה השכירות שלו. ת’ לא מבין מה קורה פה, לא מבין שהמשטרה הפכה את התיק מגניבת זיתים על ידי שני יהודים לתיק שבו הוא כמעט חשוד בעיבוד קרקע שלא כדין, והוא מתקומם: מה אתם רוצים, הגשתי תלונה לפני שנתיים, עצרתם חשוד. מה אתם רוצים ממני?

שבוע לאחר מכן, מזומן החשוד א’ לעדות שניה. הוא חוזר על הגרסה המשונה שלו: כן, השקים היו שלו; אבל לא הוא מילא אותם בזיתים. הוא הלך להתבודד, וה”מקומיים” מילאו אותם בזיתים כדי להפליל אותו.

וזהו. בזאת מסתיים סך פעולות החקירה בתיק. ב-25.12.12, קרי שנה וארבעה חודשים מאז פעולת החקירה האחרונה ושלוש שנים וחודשיים מאז תקרית הגניבה, מגיעה המשטרה למסקנה שיש מקום לסגור את התיק מחוסר עניין לציבור. לא חוסר ראיות, לא חוסר אשמה, לא “עבריין לא נודע” – חוסר עניין לציבור.

קיבלנו לאחרונה את חומר החקירה – המשטרה, ביעילותה הידועה, מסרה לנו על סגירת התיק שלושה חודשים לאחר מעשה – וההמלצה של עורכי הדין שלנו היא להמנע מהגשת ערר על התיק הזה. ארבע שנים, אחרי הכל, מי זוכר. מי יכול לזהות. ובסופו של דבר אתה נשאר עם זיתים שבעליהם עמל עליהם, שהוחרמו כראיה על ידי משטרה שאיננה מסוגלת לזהות ראיות, והרקיבו ללא תועלת. כמו משטרת מחוז ש”י כולה.