משטרת המריחות

משטרת ש"י מצליחה להמנע מפעולות חקירה בסיסיות – גם כאשר היא מחזיקה בידיה שני חשודים שנתפסו בעת מעשה

ב-26 ביולי, 2010, יצאו אזרחים ישראלים – חלקם נראו מגיעים מכיוון יצהר והר ברכה – לשתי תקיפות בכפר בורין. במקרה הראשון, והחמור יותר, הם תקפו והשמידו רכוש, וכאשר הבעלים שלו, איברהים עיד, לא יכול היה לעמוד יותר בכך וניסה להתקרב למקום, הם היכו אותו בראשו במוט ברזל. עיד איבד את ההכרה ונלקח לטיפול.

במקרה השני, תקפו אזרחים ישראלים באבנים את ביתו הסמוך של בשיר חמזה זבן. לרוע מזלם של התוקפים, במקום היו שוטרי מג"ב שזיהו את התוקפים. השוטרים רדפו אחריהם ועצרו שניהם מהם. אחד מהם גם בחר להסתיר בנעליו סכין. השניים סירבו להזדהות, אבל משנלקחו לתחנת המשטרה, הם זוהו. השניים שמרו על זכות השתיקה בחקירתם. זבן גם היה מסוגל לזהות את אחד התוקפים, שלא היה רעול פנים.

על פניו, מה שמכנים האמריקאים open and shut case. אבל ראה זה פלא: למרות שהשניים נעצרו על חם; למרות שאחד מהם נשא סכין מוסתרת; למרות שהם סירבו להזדהות – המשטרה לא טרחה לעשות את המינימום המתבקש, קרי לבקש מהקרבן לזהות את תוקפיו, וסגרה את התיק הזה מחוסר ראיות.

שניה, הפאשלה של התיק הזה רק מתחילה. למרות שזבן ציין בהודעה שלו במשטרה את התקיפה כנגד עיד, ולמרות שהוא מסר למשטרה דיסק עם תמונות מאירוע התקיפה של עיד, המשטרה לקחה את הזמן שלה וזימנה את עיד לעדות רק בנובמבר 2010, כמעט חמישה חודשים לאחר התקרית. כי, כידוע, זכרונם של עדים רק משתפר עם הזמן.

ולא סיימנו. עיד, בעדותו במשטרה, ציין את קיומו של הדיסק  ועליו תמונות ברורות למדי של האזרחים הישראלים שתקפו אותו, אותם ניתן היה לזהות בקלות. אף על פי כן, המשטרה – שהחזיקה בדיסק מאז יולי – לא טרחה לזמן אותו למסדר זיהוי כדי שיצביע על האנשים שתקפו אותו, וכמובן שלא זימנה אף אחד מהם לחקירה. ולקינוח, המשטרה סגרה את התיק בדצמבר 2012 – שנתיים וחמישה חודשים כמעט של אפס פעולות חקירה ראויות – אבל טרחה לעדכן אותנו, שמייצגים את הקרבנות, רק באוגוסט 2013.

לרשלנות פנומנלית כזו, שמי שמכיר את משטרת ש"י לא יופתע ממנה, יש בדרך כלל שני הסברים סבירים: הראשון הוא שהשוטרים והממונים עליהם כושלים בעבודתם באופן נחרץ. השני הוא שהם לא עד כדי כך מטומטמים, הם למעשה די חכמים: מותר להניח יש להם יסוד סביר לחשוב שאם יעשו את העבודה שלהם כמו שצריך, יבולע להם. חלקם הרי גרים בקרב האוכלוסיה שהם אמורים לחקור. אז הם מחפפים, מחרישים, מתעלמים, מחרטטים, מקווים שאף אחד לא ישים לב ומכריזים על סגירת התיק בתואנת שקרכלשהו.

משטרה שכזו היא סממן של משטרים אפלים. משטרת ש"י מתפקדת כך כבר שנים. מי שחושב שהשוטרים האלה, כשיוצבו מחדש בגבולות ישראל הריבונית, לא יקחו איתם את נורמות העבודה שפיתחו מעבר להרי החושך, משלה את עצמו.

אחרי שאספנו את הלסת מהרצפה, הגשנו ערר. יש לקוות שאוזלת היד המביכה של משטרת ש"י תאלץ את הפרקליטות לעשות מעשה. נעדכן.