הנה הכסף

 בשיחה סגורה, חושף זלמן מלמד, ראש ישיבת בית אל, שהוא קיבל פיצוי בשווי עשרות מיליונים מהמדינה על הפרות החוק של הישיבה שלו – בסיוע שקט של ח”כ דוד רותם

ולפעמים הכל נחשף.

כתבנו כאן לפני מספר חודשים על ההונאה שביצעה לכאורה ישיבת “בית אל” בג’בל ארטיס (”גבעת האולפנה”), שם מכרה והשכירה דירות על קרקע שלא היתה שלה, ושהיא ידעה שהיא לא היתה שלה. הגשנו לאחרונה עתירה לבג”צ, בשם תושבי דורא אל קרע, נגד החלטת המשטרה לסגור את החקירה כנגד יואל צור, מנכ”ל החברה לפיתוח קרית הישיבה בבית אל, שהודה בחקירתו במשטרה כי החל לבנות למרות שידע שהקרקע לא היתה שלו.

ב-13 באפריל חשף אתר news1 את דבריו של ראש הישיבה, זלמן ברוך מלמד, שנאמרו בשיחה סגורה, ומהם עולה כי ממשלת נתניהו התחייבה לפצות את הישיבה על פינוי גבעת האולפנה, וכי הכספים מתחילים להגיע לישיבה. לדברי מלמד, כפי שצוטטו על ידי News1, ממשלת נתניהו הבטיחה לישיבה בתמורה לפינוי שקט של גבעת האולפנה 30 דירות כפיצוי, היתרי בניה ל-300 דירות נוספות, ו”תשלום נוסף” לבניית בית מדרש לישיבה.

הכספים לבית המדרש הועברו, כך מלמד, לאחרונה – וגם פה יש סיפור מעניין. זוכרים איך עשה ח”כ דוד רותם (הליכוד ביתנו) כל תרגיל אפשרי כדי למנוע את החלת חוק חופש המידע על החטיבה להתיישבות? זוכרים איך העבירה ועדת הכספים, ברשות המתנחל ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי) את הכסף מבלי שחברי הכנסת ידעו למה הוא מיועד? אז מסתבר שלה”ה רותם וסלומיאנסקי היה מה להסתיר. מדברי מלמד עולה כי כ-23 מיליונים מתוך אותם 177 מיליונים מיועדים לישיבה בבית אל.

ככה נראה שלטון החוק במדינה היהודית היחידה במזרח התיכון: עבריינים תופסים קרקע שלא כחוק, מוכרים דירות שאינן שלהם, וכאשר נחשפת הגזילה בבית המשפט, הממשלה לא רק שאיננה מעמידה את העבריינים לדין – המשטרה והפרקליטות, נזכיר, הן חלק מהזרוע המבצעת – אלא שהיא אף דואגת לשפות אותם על הנזקים שנגרמו להם. וכדי שהאזרחים לא ידעו מה עושה הממשלה בכספיהם, היא מטילה איפול על העברת הכספים. וכשבית המשפט מורה על הסרת האיפול, חברי הכנסת שנאמנים לממשלה ולישיבת בית אל עושים הכל כדי לדחות את רוע הגזירה, בכל תרגיל מסריח שעולה על הדעת.

במהלך הדיון הסוער בוועדת החוקה, חוק ומשפט, אמר ח”כ רותם במפורש שהמטרה שלו היא מניעת הגשת בג”צים נגד המשך הבניה בהתנחלויות. הוא גם הודה שייצג בעבר את החטיבה להתיישבות, מה שמעורר חשד לניגוד עניינים. רותם נמנע מלהתייחס לעובדה שהוא ערך בעבר את החוזה שלימים ישמש את המתנחלים להצדקת גזל הקרקע – חוזה שלא מומש משום שלמוכר הפיקטיבי לא היתה כל זכות להעביר את הקרקע. רותם כנראה חשד שמשהו לא כשר שם, שכן הוא הכניס סעיף חריג בחוזה, שדורש מהמוכר להתייצב בפניו בתוך שבוע ולהוכיח את זהותו.

ככה זה עובד. לקריית הישיבה בבית אל יש סייענים בדרגים הגבוהים ביותר. פלא שהמשטרה העדיפה לא לחקור את הנושא הזה לעומק?