הודעת המשטרה בסוף השבוע מביאה לשפל מביך את התנהלותה באכיפת החוק בשטחים

בכפר קוסרא לפני כעשרה ימים היתה "מפוברקת." הוצאנו על כך תגובה ראשונית, וגם ליגאל מוסקו היה מה לומר (הוא הגדיר את הטענות המשטרתיות כ"מביכות"), ובכל זאת.
נתחיל מההתחלה. כשהמשטרה אומרת שתושבי קוסרא "פברקו" את שריפת המכוניות, היא אומרת שתושבי הכפר ביצעו עבירה פלילית של תלונת שווא. אני לא רוצה לתת לאף אחד רעיונות, אבל אם המשטרה חושדת שבוצעה עבירה כזו, אז היא צריכה לחקור את המתלוננים חקור היטב, ורק אחר כך לצאת בהודעה כזו. עד כה, אף תושב קוסרא לא נחקר בחשד שהגיש תלונת שווא. אגב, המשטרה יודעת בדיוק במי מדובר: הם חתומים על תלונות רשמיות. אז מה היה לנו פה? משטרה שיוצאת בהאשמת שווא על ביצוע פשע שהיא אפילו לא החלה לחקור בצורה הבסיסית ביותר.

וזה, למען האמת, לא צריך להפתיע אף אחד. סגירת תיקים פיקטיבית של פשעים שהיא אפילו לא החלה לחקור זה תחום ההתמחות העיקרי של משטרת מחוז ש"י. על פי המקורות שלנו, החקירה המשטרתית היתה זריזה מאד. כל כך זריזה, עד שבפועל היא לא היתה קיימת. שריפת המכוניות התרחשה ביום שישי לפני כשבוע וחצי; בשבת היה הפוגרום שבוצע על ידי המתנחלים וצה"ל בכפר; וארבעה ימים לאחר מכן, ביום רביעי האחרון, הגיעו השוטרים הראשונים כדי לחקור את הצתת כלי הרכב. הם נתקלו בקבוצה של תושבים זועמים, ביצעו דילוג מהיר לאחור ולא שבו לכפר. זה לא הפריע למשטרה להודיע, כיממה לאחר מכן, על כך שמדובר בפברוק.

אז מסתבר שכאשר המשטרה רוצה, היא יודעת לסגור תיקים מהר. רק חבל שהשוטרים שכחו שאנחנו לא משלמים להם כדי שיסמנו איקסים, אלא כדי שישקיעו מאמץ ואשכרה ירדו לחקר האמת, עד כמה שזו ניתנת לזיהוי. גם הסיבה לפברוק המשטרתי מובנת: משטרת ש"י היתה תחת לחץ כבד בעקבות חוסר התפקוד שלה בפרשת קוסרא, אז היא מצאה את הדרך להסיר את הלחץ: היא פברקה את המציאות.

מהבחינה הזו, תושבי קוסרא לא לבד. המשטרה מיהרה להגיש כתבי אישום כנגד פעילים חברתיים; היא היתה צריכה להצדיק את מעצרם של 89 מהם. חלק ניכר מהם כבר נמחק, והבוקר אמרה השופטת – אחרי שהמשטרה עשתה את התרגיל הרגיל של מסירת חומר באיחור בלתי סביר, ואחרי שעורכי הדין של הנאשמים טענו שהיא גם זייפה אותו – שהיא לא בטוחה אם יש טעם לנהל דיון "אם ההר יוליד עכבר."

זו אותה המשטרה שעליה כבר כתבה ועדת אור שיש בה תרבות שקר, ושעליה אמר ראש מח"ש לשעבר הרצל שבירו שיש בה תרבות חיפוי, שבה שוטרים משקרים לבית המשפט כדי להגן זה על זה. וזה, צריך לזכור, קורה בתחומי ישראל, כשלשוטרים יש עדיין אתוס מסוים של שמירה על ציבור האזרחים שמשלם את משכורתם.

ועכשיו שאלו את עצמכם, ראשית כל, האם אפשר לסמוך על המשטרה שתאמר אמת בכל הקשור לתושבי כפר פלסטיני, שממילא נחשבים בעיניה – ובצדק – כנתיני אויב; ושנית, האם בהתחשב בהשתלשלות האירועים שצוינה בפוסט הזה, עמדת המשטרה יכולה להיראות אמינה.