בג"צ כתב מילים חריפות מאד על המתנחל מיכאל לסנס, שפלש לאדמות פלסטיניות פרטיות, והורה על פינויו. הפרקליטות סגרה את התיק בתואנת "אין עניין לציבור"

לפני מספר שנים – יש ויכוח מתי בדיוק – החל המתנחל מיכאל לסנס לפלוש לאדמות פרטיות סביב ההתנחלות שלו, קדומים, ולגדר אותן לצרכיו החקלאיים הפרטיים. כפי שיסביר לסנס אחר כך, הוא לא פעל על דעת עצמו. הוא קיבל הנחיות ממועצת ההתנחלות קדומים לתפוס קרקעות ולעבד אותן, כך שאפשר יהיה להרחיב אחר כך את אדמות ההתנחלות גם אליהן. במסמכים שיוגשו מאוחר יותר לבג"צ, ושהוגשו במקור לוועדת עררים של המנהל האזרחי בבית המשפט הצבאי במחנה עופר, יצהיר לסנס שהוא החתים את בעלי התפקידים במועצה על מסמכים שמעידים על כך שהוא קיבל מהם הוראה לתפוס את האדמות.

ב-2007, לסנס התחיל לגדר את האדמות הגנובות, כלומר ניסה לקבוע חזקה בשטח ולמנוע את כניסת הבעלים אליהן. התוצאה היתה הליך משפטי, שבו יוצגו בעלי האדמות על ידי הצוות המשפטי של "יש דין." במקביל, נפתחה חקירה במשטרת ישראל כנגד לסנס ואחרים בשל הסגת גבול, שהיא עבירה פלילית. תחילה פנינו לראש המנהל האזרחי, וזה הורה ללסנס להפסיק את השימוש באדמות. לסנס ערער נגד הדרישה לפינוי, כשהוא מגיש לוועדת הערר את התצהירים שבהם נכתב שקיבל הנחיה להשתלט על האדמות; ועדת הערר קיבלה את הערר בדעת רוב. ראש המנהל האזרחי דחה את המלצתה של הוועדה, וקבע כי צו הפינוי יישאר בתוקפו. לסנס, בתגובה, עתר לבג"צ. זה דן במקביל גם בעתירה של תושבי קדום אשר יוצגו על ידי "יש דין", שדרשה את פינויו של לסנס.

בחוצפתו, טען לסנס שמאחר והוא מחזיק באדמות במשך יותר מעשור, הרי שעל פי חוק האדמות העות'ומני – או, ליתר דיוק, על פי פרשנותו המעוותת של לסנס לחוק העות'ומני – הן שייכות לו מכוח עיבוד וחזקה. בג"צ דחה ב-30.3.12 את העתירה של לסנס, וקיבל את עתירת תושבי קדום. על לסנס, כתב בג"צ דברים חריפים:

"המשיב 3 נחקר בפני וועדת העררים על תצהירו, ומדבריו עולה כי עיבד את הקרקע בהנחיית המועצה המקומית קדומים, על אף שידע שהקרקע אינה בבעלותה; לדבריו, בעלי תפקידים במועצה הנחו אותו לעבד את השטח משיקולי ביטחון ועל מנת לייצר עתודות קרקע להתרחבות עתידית של המועצה. דברים אלה מלמדים כי המשיב 3 ידע כי אין לו ולמועצה זכות בקרקע בעת שנכנס אליה והתחיל לעבדה, ומכאן שבעצמו חשף כי החזקתו בקרקע אינה החזקה שביושר. אין כל מחלוקת כי למועצה המקומית קדומים אין זכות בקרקעות נשוא העתירה, המצויות מחוץ לתחום שיפוט המועצה. משכך, אף לא יכלה להיות לה סמכות להורות למשיב 3 לעבד קרקעות אלה. הודאת המשיב 3 שעיבד את המקרקעין לפי הנחיית המועצה, ביודעו שאין הם בבעלותה, ומהטעמים שנמסרו, שוללת מניה וביה טענת זכות ומעידה על כך שהמשיב 3 פלש לקרקע במודע ובמתכוון." ההדגשות שלי. בג"צ גם קבע שלסנס עשה שימוש לרעה בהליך המשפטי.

חלק אחד של המקרה הסתיים טוב: לסנס פונה מהאדמות שאליהן פלש במאי 2012, כחודשיים אחרי פסק הדין. הצד הפלילי, עם זאת, קיבל תפנית אחרת. תלונות על התנהגותו הפלילית של לסנס הוגשו כבר ב-2007. עם זאת, התביעה המשטרתית סירבה לקבל החלטות בתיקי החקירה אלא לאחר פסיקת בג"צ. אחרי שזה פסק באופן חד משמעי, ביקשו בתביעה המשטרתית קצת זמן כדי לחשוב על זה, ואחרי יותר מחצי שנה – באוקטובר 2012 – הודיעו שהחליטו לסגור את התיק נגד לסנס בתואנת "חוסר עניין לציבור."

וואלה. אפשר היה לחשוב שלציבור דווקא יהיה עניין בעבריין שפלש לאדמות במשך תקופה ארוכה, כשהוא פוגע במטה לחמן של שורה של משפחות. אפשר היה לחשוב שתובע שאפתן דווקא היה מתעניין מאד בפרטים המדויקים של העסקה שלטענת לסנס ביצעו מולו גורמים בכירים במועצה המקומית של קדומים. אפשר היה לחשוב שלתביעה, כמו גם לציבור, יהיה עניין ניכר לברר באיזו עמדה נמצא היום מי שנתן – על פי גרסתו של לסנס – את ההוראות הללו, והאם הוא ממשיך לחלק הנחיות מסוג זה.

אפשר היה לחשוב. אז אפשר. לתביעה המשטרתית אין עניין. והציבור? הוא בכלל לא ידע מה עושים שליחיו מאחורי גבו.