במערב אין כל חדש

חיילי צה”ל, כשהם מלווים על ידי איש בטחון מהתנחלות, מתעללים בנער ואחר כך מתחמקים מטיפול רפואי נדרש

יום אחד בחודש מאי יצא הילד מ., תושב הכפר קריות בן 13, מבית ספרו, ועם סיום לימודיו הלך לעבר אדמותיו של אביו, כדי לברר אילו מטלות הוא צריך לעשות שם. לרוע מזלו של מ., האדמות של הכפר גובלות בקרקעות שנתפסו לשם הגנה על ההתנחלות עלי. מ’ כבר הורגל בכך שהמתנחלים משבשים את העבודה של בני משפחתו על אדמתם, והוא למד לזהות את אנשי הבטחון של ההתנחלות (עוד עליהם אפשר לקרוא כאן כאן.)

זמן קצר לאחר שמ’ הגיע לחלקה, הגיע למקום גם איש בטחון. ההתנהלות שלו היתה שונה מבדרך כלל: מ’ מספר שהוא כיוון לעברו אקדח, צעק שהוא מג’נון, וצעק עוד כמה מילים בעברית שמ’ לא הבין. אחר כך ירה איש הבטחון מספר יריות באוויר. מ’ נבהל והחל לברוח. תוך כדי מנוסה, הוא מעד, נפל ושבר את רגלו בשני מקומות.

היריות נשמעו היטב בכפר, וחבר מועצת הכפר שהוא גם מתנדב של הסהר האדום, ב’, דהר למקום, כשהוא מצלם בווידאו את מה שהוא רואה. ומה שהוא ראה היה מבעית. אתם יכולים לראות זאת למטה.

 [youtube_sc url=IAmVFf8dkcs rel=0 fs=1 autohide=1 modestbranding=1]

חיילים שהגיעו לזירה בעקבות הירי מקיפים את מ., ומאיימים עליו בנשקם. בדקה 0:22 חוזר איש הבטחון, רוח המפקד, לזירה. מ’ סיפר שאחד החיילים ניסה להרים אותו, והסרטון מראה (0:57) איך החייל מעקם את רגלו השבורה של הילד. לדבריו של מ', הוא צרח מכאבים והתחנן שהחייל יפסיק – המצלמה מרוחקת מכדי שאפשר יהיה לקלוט את השמע. זמן קצר לאחר מכן, כפי שאפשר לראות ב-1:18, איש הבטחון שולף את האקדח שלו מול הילד הפצוע. מ’ אומר שהוא הצמיד אותו לראשו בשלב מסוים.

אף שגם מי שאינו חובש יודע שאסור להזיז פצוע מן המקום, זה בדיוק מה שניסו החיילים לעשות – למרות שמ’ התחנן שיפסיקו. לא נראה שגרימת כאב לרגלו השבורה של נער פלסטיני הטרידה את החיילים יותר מדי.

במקביל, ב’ התקדם עם מתנדבים אחרים של הסהר האדום, כולם בברדסים של הסהר האדום, לעבר החיילים. בנקודה זו איש הבטחון הפנה את נשקו אליהם ואיים עליהם שלא יתקרבו. החובשים התקרבו למרות זאת, החיילים הרחיקו את איש הבטחון מהמקום ודרשו שרק חובש אחד יתקרב אל הילד. ב’ התקרב למקום, וקיבע את רגלו של מ’. ב’ דרש מהחיילים להזעיק אמבולנס, אבל הם סירבו והודיעו שיטפלו במ’ בעצמם. ב’ תהה איך הם יוכלו לטפל במי שרק לפני דקות מספר התעללו בו; החיילים התעלמו. מישהי שזיהתה את עצמה בפני ב’ כרופאה צבאית אמרה לו שלא ידאג, הוא דרש ממנה להזמין אמבולנס ולפנות את מ’ לבית החולים, אבל ללא הועיל. החיילים העמיסו את מ’ על ג’יפ, ונסעו משם, כשאיש הבטחון איתם.

אחרי שנסעו מהמקום לעבר ההתנחלות עלי, חייל דובר ערבית ניסה לדבריו של מ' שוב ושוב לגרום לו להודות בכך שהוא ניסה לחדור להתנחלות כדי לבצע בה עבירה. מ’ הכחיש זאת בכל תוקף. החייל הוציא סכין ואיים להשתמש בה כלפי מ’. בשלב מסוים, על פי התיאור, ניגש איש הבטחון וסובב את רגלו הפצועה של מ’ מספר פעמים, כשהוא צורח מכאבים. הוא הושאר בג’יפ במשך כשעתיים או יותר.

מאוחר יותר הגיעה הרופאה של צה”ל, הזריקה למ’ מורפיום וגלוקוזה, והעבירה את מ’ לידי הסהר האדום. כתוצאה מהפציעה, מ’ נאלץ לעבור ניתוח ברגלו, והרופאים אומרים שההזנחה גרמה לו נזק ניכר.

אז מה היה לנו פה: חיילים שמקבלים את הפקודות שלהם מאזרח; חיילים ואזרח חמוש שמפנים את הנשק שלהם הן כלפי ילד פצוע והן כלפי חובשים מתנדבי הסהר האדום; חיילים שמסרבים להעניק לילד פצוע את הטיפול שהוא זכאי לו, ומתנהגים אליו כאילו היה בהמה, כשהם מטלטלים אותו; חיילים שמתעקשים לחקור אותו בניגוד לחוק (שקובע שבחקירה של קטין יהיה נוכח מבוגר, רצוי הורה); אזרח חמוש שמענה ילד בנוכחות חיילים, שלא עושים דבר; רופאה שמסרבת לפנות ילד פצוע לבית חולים או להעניק לו טיפול נאות, מעכבת את הטיפול הרפואי בו, ומאפשרת לחיילים להחזיק בו ולחקור אותו – כשעיכוב זה, על פי החשש, הוא מה שהצריך ניתוח.

עוד יום של כיבוש. שום דבר יוצא דופן – רק שהפעם יש לנו לא רק את עדותם של הפלסטינים, שתמיד זוכה לזלזול מצד הישראלים, אלא גם סרטון. אילו היו הישראלים פטריוטים של ממש, הם היו מגיבים בפלצות על הקצינים והאזרחים החמושים שהתירו להפוך את צבאם לאסופת קלגסים שכזו, שהיזנו את שבועת היפוקרטס של הרופאים שלהם. הם היו אומרים שלא יעלה על הדעת שצבא שהוקם כדי להגן על פליטי חרב יתנהג בגסות כזו כלפי ילדים, יהיו אשר יהיו.

אבל הישראלים כבר הפנימו את הכיבוש, והם יודעים את מחירו. הם פשוט מאד לא אוהבים את התזכורת. אז הנה היא, בכל זאת.

וידאו: בצלם