להורדת העתירה (pdf)      להורדת ההחלטה (pdf)  

בעקבות עתירת "יש דין" לבג"צ שביקשה להקפיא את עבודת הכרייה במחצבות בשטחים הכבושים וכן לא לאפשר הקמה והרחבה של מחצבות חדשות הודיעה המדינה לבג"צ כי תקפיא את כל הליכי הקצאת הקרקעות לצורכי חציבה המצויים בשלבי אישור וכן לא תאשר הרחבת מחצבות קיימות. בנוסף הודיעה המדינה כי היא החלה בעבודת מטה לבחינה משפטית של חוקיות פעילות החציבה ע"י חברות ישראליות בשטחים הכבושים וביקשה לפיכך לדחות את הדיון בבג"צ בנושא, שהיה אמור להתקיים בחודש יוני 2009  בחצי שנה. בהודעתה ציינה המדינה כי היא אינה מתכוונת להפסיק את פעולות החציבה במחצבות הקיימות, כפי שדרש "יש דין" בעתירה.

 המחצבות הישראליות הפועלות בשטחים הכבושים מעבירות את מירב תוצרתן לשטחי מדינת ישראל. כפי שצוין בעתירה במשפט הבינלאומי, פעילות מסוג זה מהווה הן הפרה של דיני הכיבוש והן של דיני זכויות האדם ובמקרים מסוימים אף  מוגדרת כביזה.

 בתגובתה מאשרת המדינה כי מרבית התוצרת של המחצבות הישראליות הפועלות בגדה מועבר לישראל ואף מודה כי ביתרת התוצרת נעשה שימוש בעיקר בהתנחלויות. המדינה מגלה שלאור הטענות המשפטיות שהופיעו בפניות "יש דין" נערכת "עבודת מטה מקיפה לבחינת סוגיית פעולת המחצבות בבעלות ישראלית בשטח C".

פלסטינים מהכפר ניעלין וראש מועצת הכפר הגישו באמצעות "יש דין" עתירה לבג"צ כנגד שר הביטחון, ראש המנהל האזרחי, אלוף פיקוד המרכז, מפקד משטרת מחוז ש"י ועיריית מודיעין עלית. העתירה, שהוגשה ב-22 באפריל, דורשת לממש צווי הריסה שהוצאו לפארק הממוקם בכניסה להתנחלות מודיעין עלית.

הפארק, כ-22 דונם של מדשאות, שבילי הליכה ומגרשי משחקים, בנוי בין היתר על אדמותיהם הפרטיות של העותרים, האחים מוחמד וחאמד אלח'ואג'א תושבי הכפר ניעלין.

למרות שהמנהל האזרחי הורה להוציא צווי הפסקת עבודה למקום כבר בשנת 2006, עד היום לא מומשו הצווים ובניית הפארק הושלמה. במאי 2007 הודיע המנהל האזרחי כי "באשר להמשך הטיפול כנגד העבודות שנעשו בשטח, באם יידרש, הדבר יקבע על פי הנהלים וסדרי העדיפויות".  לאחר יותר משנתיים בהם המנהל האזרחי עדיין לא מימש את הצווים החליטו בעלי הקרקע לעתור לבג"צ.

 להורדת העתירה (pdf)

"יש דין" והתנועה לחופש המידע עתרו לבג"צ  ב-24 במארס 2009 באמצעות עורכי הדין בעז בן צור וניר פרידמן, כנגד משרד ראש הממשלה והשב"כ כדי שאלו יחשפו את הנתונים הסטטיסטים הנוגעים להיקף השימוש שעושה השב"כ  בצווים האוסרים על מפגשי עצורים עם עורכי דינם.

על פי החקיקה הצבאית בגדה המערבית, מוסמכים בעלי תפקידים בשב"כ למנוע בצו מפגש עצור עם עורך-דינו משך עד שלושים יום. בחודש אוקטובר 2007 "יש דין" אל משרד ראש הממשלה בבקשה לקבל נתונים אודות היקף השימוש שעושים חוקרי שב"כ בסמכותם זו.  משרד ראש הממשלה השיב בשם השב"כ לפניות "יש דין" כי חוק חופש המידע אינו חל על השב"כ ועל כל המידע שהשב"כ מחזיק בידיו.

משהתמיד השב"כ בסירובו למסור את המידע המבוקש, עתרו במשותף התנועה לחופש המידע בישראל ו"יש דין"  לבג"ץ בדרישה לאלץ את השב"כ למסור את המידע המבוקש. "אימוץ ההנחה כי הגופים המצויינים בסעיף 14 לחוק חופש המידע, פטורים מראש - אפריורית - מחשיפה ציבורית של כל מידע הנוגע לפעיולתם, מבלי לבחון את השאלה האם המידע המבוקש מעורר חשש ודאי (או חשש כלשהו) לפגיעה בביטחון המדינה, הינה פרשנות אבסורדית ומרחיקת לכת של החוק. אימוץ הנחה כזו תרוקן מתוכן את הפסיקה העניפה של בית משפט זה בנוגע לזכות הציבור לדעת, במחי יד ובניגוד לכוונת המחוקק", נאמר בעתירה.

העתירה       לאתר התנועה לחופש המידע

 יום לאחר שהתקיים דיון מעמיק בעתירתם של תושבי הכפר עין-יברוד והארגונים "יש דין" ו"בצלם" למימוש צווי ההריסה שהוצאו נגד תשעה מבנים שנבנו שלא כדין על אדמותיהם הפרטיות של העותרים הפלסטינים, הוציאו ב-24 במארס 2009 שופטי בית המשפט העליון צו על-תנאי. הצו מורה לנציגי המדינה לנמק מדוע לא יממשו את צווי הפסקת העבודות וצווי ההריסה למבנים.  בית המשפט הקצה למשיבים - נציגי המדינה, ההתנחלות עפרה והדיירים במבנים – שישים יום לשם מסירת תגובתם.

להורדת העתירה  

שמונה תושבים פלסטינים מהכפר סילואד פנו לאחרונה באמצעות "יש דין" לשר הביטחון, אהוד ברק ולאלוף פיקוד המרכז, גדי שמני, בדרישה לפרק את הגדר שנבנתה ללא היתר הנמצאת על אדמתם ומונעת מזה כשמונה שנים את הגישה אל אדמותיהם המצויות סמוך למאחז עמונה ולהתנחלות עפרה.

בפנייתו אל השר ואל האלוף ציין עו"ד שלומי זכריה, מיועציו המשפטיים של "יש דין", כי במידה והגדר לא תיהרס יפנו התושבים לבג"צ. "מרשיי המתינו בסבלנות משך תקופה ארוכה ביותר לפעילות אכיפתית מצד הרשויות", נאמר במכתבו של עו"ד זכריה, "עתה, משחלפו להן השנים ולא נראית ראשיתה של פעילות אכיפתית בשטח, פקעה סבלנותם והם נחושים לנקוט בכל ההליכים המשפטיים והחוקיים העומדים לרשותם".

לקריאת המכתב (pdf)  

במכתב חריף שנשלח לשר הבטחון ולרמטכ"ל דורש "יש דין" לפטר את הרב הראשי הצבאי, תא"ל אבי רונצקי. ארגון "שוברים שתיקה" העביר לאחרונה ל"יש דין" חוברת בהוצאת הרבנות הצבאית, הכוללת תכנים מסיתים. החוברת וחומרים כתובים אחרים חולקו ע"י אנשי הרבנות הצבאית לחיילים טרם כניסתם לעזה.  

תכני החוברת כוללים מסרים פוליטיים בנושאים המצויים במחלוקת קשה בחברה הישראלית, מסרים משפילים ומבזים על גבול ההסתה לגזענות נגד העם הפלסטיני וכן מסרים שניתנים לפירוש כקריאה שלא לפעול בהתאם למגבלות של דיני הלחימה הבינלאומיים. 

תשעה ארגוני זכויות אדם ישראלים פנו במשותף אל ראש הממשלה ובכירים אחרים, והזהירו מפני "סכנה ברורה ומיידית לפגיעה בחייהם ושלומם של רבבות אזרחים". ארגוני זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל (סניף ישראל)", "במקום", "בצלם", "גישה", "הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל", "יש דין", "המוקד להגנת הפרט", "עדאלה" ו"רופאים לזכויות אדם" קראו לממשלת ישראל לפעול בדחיפות על מנת לעצור את הידרדרות המשבר ההומניטארי ברצועת עזה. להורדת פניית הארגונים 

בעתירה שהוגשה לבג"צ בשם בסאם וסלוא עראמין, הוריה של עביר עראמין בת ה-10 מהכפר ענאתה שנהרגה לאחר שנורתה בראשה בחודש ינואר 2007, קובע ארגון זכויות האדם "יש דין" כי  יש די ראיות להעמיד לדין שוטר מג"ב שעל פי הראיות והעובדות שנאספו בשטח ירה בעראמין וגרם למותה. העתירה הוגשה לאחר שבחודש יולי 2007 החליטה פרקליטות מחוז ירושלים לסגור את התיק מחוסר ראיות ולאחר שהערר שהגיש "יש דין" על סגירת התיק נדחה בחודש פברואר האחרון.

בעתירה, הנשענת על חומר ראיות שנמצא בתיק החקירה המשטרתי , מתבקש בית המשפט העליון להורות ליועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום בעוון הריגה נגד אחד משוטרי מג"ב שפעלו בכפר, ושלהערכת "יש דין" חומר החקירה מפליל אותו בביצוע הירי הקטלני. כמו כן, מופנית העתירה כנגד מפקדו של היורה, שאישר את ביצוע הירי.

ביום חמישי, 19 ביוני, הוציא בג"ץ צו ביניים האוסר על תושבי ההתנחלות עפרה את המשך הבנייה של תשעה בתי מגורים ועשיית כל שימוש בהם. צו הביניים הוצא בעקבות עתירה שהגישו חמישה פלסטינים תושבי הכפר עין יאברוד, בעלי הקרקעות עליהם הוקמו הבתים, יחד עם ארגוני זכויות האדם "יש דין" ו"בצלם". מוקדם יותר באותו היום הצטרפה פרקליטות המדינה לדרישת העותרים להוציא צו ביניים שימנע את המשך הבנייה במקום ויאסור כל שימוש במבנים עד להחלטת בג"ץ בעתירה. לאחר שעיין בית המשפט בתגובות נציגי המשיבים לעתירה - ההתנחלות עפרה ופרקליטות המדינה - החליט כב' השופט אדמונד א' לוי להוציא צו ביניים כפי שדרשו העותרים. קודם להוצאת צו הביניים ובעקבות הגשת העתירה הואצו עבודות הבנייה – גם בשבת -  ואוכלסו הבתים במטרה להעמיד את בג"ץ בפני עובדה מוגמרת. ניסיון זה נכשל כאמור, עם הוצאת צו הביניים. העתירה הוכנה בידי עו"ד שלומי זכריה ועו"ד מיכאל ספרד מ"יש דין". 

להורדת צו הביניים (pdf)    להורדת העתירה (pdf) 

ב-17 ביוני 2007 נעקרו כ-300 עצי זית, שקד ומישמש מחלקתו של תושב הכפר קריות מוחמד שחאדה מוקבל על ידי קבוצה של אנשים, חלקם הגיעו למקום ברכב צבאי. העצים נשתלו מחדש בהתנחלות הסמוכה עדי-עד. בעקבות התקרית פנה מוקבל לארגון "יש דין" לקבלת סיוע במאבק מול הרשויות. טיפול הארגון בתיק הניב תוצאות: כ-120 עצים הושבו לחלקתו של מוקבל על ידי המנהל האזרחי כשבועיים לאחר התקרית; אלוף פיקוד המרכז הנפיק צו הסוגר את השטח בפני ישראלים החל מה - 25 ביוני; המשטרה חקרה מספר חשודים; ובעקבות פנייה של הצוות המשפטי של הארגון אליה, הורתה קצינת פניות הציבור הפיקודית לצבא ללוות את מוחמד מוקבל לאדמותיו בעתיד על מנת שתקריות מעין אלו לא יישנו.        

בעקבות מעקב וטיפול ממושך של "יש דין" הגישה יחידת התביעות של משטרת מחוז ש"י כתב אישום בבית משפט השלום בכפר סבא נגד תושב קרני שומרון על רקע עבודות תשתית לטובת מאחז בלתי חוקי. כתב האישום הוגש בגין הנחה בלתי חוקית של צנרת חשמל באדמותיו הפרטיות של איבראהים עאלם, תושב הכפר ת'ולת', והוא מהווה כתב אישום ראשון מסוגו על עבודות תשתית במאחזים. "כתב האישום שהוגש בולט בבדידותו על רקע הבניה המסיבית הבלתי חוקית בעשור האחרון בכל רחבי הגדה. זו הפעם הראשונה שעל פעולת בניה במאחז כלשהו שנעשתה ללא היתר מהרשויות מוגש כתב אישום. נקווה שהדבר מצביע על שינוי במדיניות האכיפה", אמר בתגובה עו"ד מיכאל ספרד, היועץ המשפטי של יש דין. בחודש ספטמבר 2006 הניחו מתנחלים תושבי המאחז אל-מתן צינור חשמל באדמותיו של איברהים ראשיד עאלם, מהכפר תולת' שבגדה המערבית. הצינור, שהונח ללא כל היתר, העביר חשמל מהתנחלות מעלה שומרון למאחז אלמתן. למעלה מחודשיים וחצי של פניות חוזרות ונשנות מצד "יש דין" לרשויות (המנהל האזרחי, משטרת מרחב שומרון וראש מטה השר לביטחון פנים) לא הצליחו להביא לסילוק הכבל מאדמותיהם הפרטיות של בעליהן, כאשר כל רשות מטילה את האחריות להוצאת הכבל על רעותה. ב-4 בדצמבר 2006 עתרו "יש דין" ועאלם לבג"צ כדי שזה יורה להוציא את הכבל. הכבל הוצא אך הוטמן מחדש כעבור זמן קצר בחלקת אדמה סמוכה, המצויה בחלקה אף היא בבעלות פרטית של עאלם ובחלקה מוגדרת "אדמת מדינה". כעת, כאמור הגיש מחוז ש"י כתב אישום כנגד תושב המאחז החשוד בהנחת הצינור .העתירה שהוגשה בעקבות הנחת הצינור הראשונה

בעקבות מאבקם המתמשך של יש דין ושבעה ארגוני זכויות אדם נוספים, הודיעה ב-25 במארס פרקליטות המדינה ליש דין על ביטולו המוחלט של צו האפרטהייד.

בתגובה אמר יועצו המשפטי של יש דין, עו"ד מיכאל ספרד, שהגיש את העתירה נגד הצו: "רק העמידה האיתנה, כחומה בצורה, של ארגוני זכויות האדם הישראלים שסירבו בתוקף לשתף פעולה עם הצו וניהלו מערכה נגדו הצילה אותנו מצלילה לתהום מוסרית. הוכח שמפקדי צה"ל אינם יודעים לעשות שימוש מרוסן בכוח הרב שהופקד בידיהם ושנדרש פיקוח מדיני ומשפטי הדוק על התנהלותם".

 צו האלוף  מודעה  העתירה  הצו המבטל 

ממידע שהגיע אל יש דין מחיילי מילואים ומתושבי  הכפר בית ליד, עולה כי לפנות בוקר יום רביעי, 21 בפברואר 2007, פשט גדוד מילואים של הכפרים בית וספארין הסמוכים זה לזה, ומשך שלוש שעות ביצע  בכפרים תרגיל לוחמה בשטח בנוי. עוד עולה מהמידע שבידי יש דין כי תרגיל דומה בוצע לפחות פעם אחת קודם לכן בשבועות האחרונים וכן כי גדוד נוסף צפוי לבצע את התרגיל בשבועות הבאים.

בפניית יש דין לפרקליט הצבאי הראשי מציין יועצו המשפטי של הארגון, עו"ד מיכאל ספרד, כי מהמידע שמצוי בידי יש דין עולה חשש כבד שהתרגילים שבוצעו בכפרים הפלסטינים מפרים מספר הוראות בחוק השיפוט הצבאי ונוגדים את הוראות המשפט הבינלאומי בהיותם מפרים את חובת המפקד הצבאי להגן על שלומם של אזרחים בשטח כבוש. בפנייה דורש יש דין מהפצ"ר להורות על פתיחת חקירה.

בעדותו ליש דין, אמר אחד מחיילי המילואים שהשתתפו בתרגיל, בין השאר: "ופתאום אתה באמצע הכפר צועק "אש אש אש". זה נראה כזה הזוי, התושבים שם קיבלו התקף לב, נראה לי. היו תושבים שהלכו להתפלל בשעות האלה. לא הייתה הנחיה איך להתמודד איתם". לעדות החייל המלאה  לפניית יש דין לפצ"ר (PDF)

שופטת בית משפט השלום בירושלים חגית מאק-קלמנוביץ' נאלצה להוציא צו הבאה נגד יפעת אלקובי, תושבת חברון, לאחר שזו לא התייצבה לפתיחת משפטה, ב-11 בפברואר. מועד הקראת כתב האישום נדחה ל-29 במארס 2007.  

כתב האישום הוגש על רקע אירוע מיום 23 במרץ 2005, בו תקפה יפעת אלקובי את יוסף עזה בן ה-10, בת דודתו בת 7 ושכנו בן ה-12. היא יידתה עליהם אבנים והצליחה לתפוס את עזה, להכניס אבן לפיו ולשבור כמה משיניו. חייל צה"ל ניסה להפריד בינה לבין הילד אך לא פעל על פי סמכותו ולא עצר אותה בעת האירוע. בעדותו לתחקירני יש דין סיפר עזה: "ניסיתי לברוח מסביב לרכב, אבל אלקובי היתה יותר זריזה ממני, תפסה אותי בחולצה ומחצה אותי לקיר. חייל התערב וניסה להפריד בינינו. היא דחפה אותו אחורה, הרגל של החייל נתפסה ונתקעה בתיל והוא נפל.  ביד אחת היא החזיקה בי וביד השניה הרימה אבן מהקרקע, שמה את האבן בפה שלי, סגרה לי בכח את הפה ולחצה את הפנים שלי, כך שהפה ישאר סגור. הרגשתי שנשברות לי שיניים, ירד לי דם מהפה, לא יכולתי להתנגד".

רק מספר חודשים לאחר האירוע נחקרה אלקובי אודותיו במשטרת מרחב חברון לאחר שהוצא נגדה צו מעצר כיוון שנמנעה מהתייצבות לחקירה. כתב האישום שהוגש נגדה בסופו של דבר כולל סעיף אישום של תקיפה על רקע גזעני.  אלקובי התפרסמה לאחרונה לאחר שסרטון וידאו הציג אותה מקללת בני משפחה פלסטינית בתל רומידה.

יש דין עוקב אחר טיפול רשויות אכיפת החוק בתיק זה, כמו גם אחר למעלה ממאתיים תיקים אחרים של פגיעת אזרחים ישראלים בפלסטינים וברכושם.

בתגובה להמלצות החלטת השרים לעניין אכיפת החוק בגדה המערבית, נמסר בהודעה מטעם יש דין: "ההצעה להכשיר כוח יעודי לאכיפת חוק על אזרחים ישראלים אינה יותר מהתחמקות ממילוי תפקידו של צה"ל. מה שנחוץ הוא הגדרה ברורה של משימת ההגנה על אזרחים פלסטינים ורכושם מפני אלימות מתנחלים כמשימה מרכזית של כוחות צה"ל בגדה המערבית. נחוץ פיקוח הדוק של שר הביטחון על תפקוד פיקוד המרכז והחטיבות המרחביות בתחום זה. ללא נכונות לפעולה נחושה לביצור שלטון החוק על אזרחים ישראלים בגדה המערבית, יימוגו החלטות ועדת השרים כלא היו". עו"ד מיכאל ספרד, יועצו המשפטי של הארגון, הוסיף: "כוח משימה ייחודי לטיפול באלימות מתנחלים כבר היה קיים בעבר, במסגרת פלוגת 'סחלב' של המשטרה הצבאית. פלוגה זו הועברה לפני כשנה לאיוש מחסומים בגדה לאחר שלא מימשה את יעודה בעיר חברון. כששר הביטחון לא יודע שלחיילים יש סמכויות מעצר קשה לנהל צבא שיגן על פלסטינים מפני מתנחלים אלימים. מה שנדרש זה שינוי פקודות וחידוד מסרים כי הסמכויות כבר קיימות."

עביר אראמין, בת 10, נפצעה באורח קשה בראשה ביום שלישי 16 בינואר, בעת הפסקה בבית ספרה שבענתה, מצפון-מזרח לירושלים. באותה עת התנהל בסמוך עימות בין מפגינים לכוח של משמר הגבול, ועדי ראייה ובני משפחתה אומרים כי הילדה נפגעה כאשר שוטרי מג"ב כיוונו את נשקם אל סמוך לבית הספר לבנות בכפר. ביום חמישי, יומיים לאחר מכן, נפטרה עביר מפצעיה.
לבקשת משפחתה של עביר וארגון "לוחמים לשלום", בו אביה של הילדה, באסם אראמין, הוא פעיל מרכזי, החל יש דין לתחקר את נסיבות האירוע בו נפגעה עביר. היועץ המשפטי של הארגון, עו"ד מיכאל ספרד, מונה לייצג את משפחתה מול הרשויות הישראליות. תחקירני יש דין גבו ביום שלישי וביום רביעי עדויות מפי עדי ראיה לאירוע, כמו גם ראיות שנמצאו בסמוך. ביום חמישי הגיש עו"ד ספרד תלונה אודות הריגת הילדה בשם משפחתה ושעות אחדות לאחר מכן נמסר לו כי הוקם צוות חקירה בראשות סגן ראש אגף החקירות במחוז ש"י לצורך חקירת האירוע. יש דין עוקב מקרוב אחר התנהלות החקירה וסיפק לחוקרים ראיות ופרטים נוספים שיסייעו בקידומה.

בעקבות שורת לחצים שהפעיל יש דין בשיתוף עם ארגוני זכויות אדם נוספים, ובכלל זה עתירה לבג"ץ שהגיש היועץ המשפטי של הארגון, הודיע מפקד פיקוד המרכז על הקפאת צו האפרטהייד. בתגובה מסר יש דין: "התנהלות המדינה בנושא זה מכפירה. צה"ל, בניצוחו של האלוף נווה, מנהל מדיניות בלתי מרוסנת בגדה המערבית. מערכת פיקוח אזרחית ראויה לשמה הייתה עוצרת את הצו, שעמד לערער את יסודות הדמוקרטיה במדינת ישראל ולצרפה לרשימת השחורה של מדינות בעלות חקיקה גזענית, עוד לפני פרסומו. התקפלות הצבא בדקה ה-90, שלושה ימים לפני כניסת הצו לתוקף, ורק לאחר קמפיין ציבורי אינטנסיבי של קואליציית ארגוני זכויות אדם ואיום העתירה לבג"צ, צריכה לאותת לדרג המדיני שהוא חייב להגביר את הפיקוח על צה"ל בכלל ועל האלוף נווה בפרט." צו האלוף  מודעה  לקריאת העתירה 

בעקבות פרסום התמונות מחברון בכלי התקשורת בימים האחרונים, הוחלט בישיבת הממשלה ב- 14 בינואר 2007 להקים ועדת שרים מיוחדת לעניין "יחסי יהודים-ערבים בחברון". על רקע ההחלטה על הקמת הועדה, צוטטה בכלי התקשורת התייחסותו של שר הביטחון עמיר פרץ לחייל שצולם בתמונות ודבריו כי החייל "עומד חסר אונים מבלי יכולת להתערב, וזאת מפני שהוא איננו בעל סמכויות אכיפה". במכתב ששלח היום ארגון זכויות האדם יש דין אל שר הביטחון ואל חברי ועדת השרים לעניין חברון שהוקמה היום, ציין יש דין כי העובדה ששר הביטחון אינו מודע לכך שלחיילי צה"ל ישנן כבר היום סמכויות מלאות לעכב ולעצור אזרחים ישראלים הפוגעים בפלסטינים וברכושם – בין אם בחברון ובין אם בכל מקום אחר בגדה המערבית – היא מאכזבת. "צר לנו כי שר הביטחון, שעל פי המדווח דחף להקמתה של הוועדה, אינו יודע כי הן על פי החלטת ממשלה והן על פי הוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי (דיני המלחמה) עומדות לחיילי צה"ל בגדה המערבית סמכויות אכיפת-חוק מלאות ביחס לאזרחים ישראלים בגדה המערבית. [...] סמכויות האכיפה הדרושות לחיילי צה"ל שרירות וקיימות מימים ימימה. חסרים רק מודעות לקיומן ורצון אמיתי לעשיית שימוש בהן" נאמר במכתב ששיגר יש דין אל שר הביטחון. במכתב ציין יש דין מספר המלצות בנושא מעקב אחר הפעלת סמכויות צה"ל במסגרת "נוהל אכיפת החוק" שפורסמו בדו"ח "מראית חוק" והציע את סיועו לעבודת הועדה. העתקים מהמכתב נשלחו אל היועץ המשפטי לממשלה, ראש הממשלה ואל השרים שמונו לחברים בוועדה. פניית יש דין 

שמונה ארגוני זכויות אדם ישראלים עתרו ב-7 בינואר לבג"ץ בדרישה לבטל את הצו האוסר הסעת פלסטינים ברכב ישראלי הנהוג בידי ישראלים או זרים. העותרים מבקשים מבית המשפט גם כי יוציא צו ביניים הדוחה את מועד כניסתו לתוקף של "צו האפרטהייד" עד למתן פסק דינו. הצו אמור להיכנס לתוקפו ב-19 בינואר 2007. הגשת העתירה מהווה שלב נוסף במאבקם של ארגוני זכויות האדם בישראל כנגד הצו. בדברי המבוא לעתירה נאמר, בין השאר: "המדובר בהוראה המיישמת את אידיאולוגית ה'הפרדה' ('אנחנו כאן והם שם') באמצעות החוק והמשפט תוך יצירת סנקציה פלילית לבני לאומים שונים הנפגשים במרחב הפרטי של רכב נוסעים, ללא היתר מהרשויות. [...] מבין כל הקווים האדומים אותם חצינו, העותרים סבורים כי ההוראה "בדבר תנועה ותעבורה" נושאת בקרבה זרע פורענות חמור במיוחד. זאת בשל היותה הוראה המחייבת אזרחים להיות סוכנים אקטיביים של האפליה; בשל היותה הוראה החודרת לתחום הפרט באופן כה גס; ובעיקר בשל מגמתה לקרוע קשרים חברתיים, מקצועיים, פוליטיים ואישיים ולכפות את ה'הפרדה' גם על מי שאולי לא מעוניין בה."על העותרים נמנים ארגון זכויות האדם יש דין, האגודה לזכויות האזרח בישראל, גישה, הועד הציבורי נגד עינויים בישראל, המוקד להגנת הפרט, מחסום ווטש, רופאים לזכויות אדם ובמקום – מתכננים למען זכויות תכנון. את העותרים מייצג עו"ד מיכאל ספרד, היועץ המשפטי של יש דין.  לקריאת העתירה  

כוחות צבא ומשטרה פינו צינור חשמל של מאחז בלתי חוקי, שהניחו מתנחלים תושבי אלמתן באדמות פרטיות של פלסטינים בכפר ת'ולת'. הפינוי בא בעקבות עתירת יש דין לבג"צ ולאחר למעלה מחודשים וחצי של פניות לרשויות, שהתחמקו בתירוצים שונים ממילוי חובתן לפנות את הכבל, תוך שכל אחת מהן מטילה את האחריות על רעותה. "המקרה הזה מלמד שהרשויות בגדה המערבית אינן אוכפות את החוק על מתנחלים, גם במקרים הפשוטים והברורים ביותר, אלא אם מונף מעליהם גרזן הבג"צ. זה מצער ומסוכן ומוכיח שוב שהצבא והמשטרה אינן מפנימות את החובות החלות עליהן", הגיב עו"ד מיכאל ספרד, היועץ המשפטי של יש דין. ב-4 בדצמבר הגיש יש דין עתירה לבג"ץ בדרישה לסלק את הצינור מאדמותיהם הפרטיות של תושבי כפר ת'ולת'. רק בעקבות הגשת העתירה הגיעו ביום 2 בינואר כוחות צבא ומשטרה לשטח וסילקו את צינור החשמל.לקריאת העתירה  

ב-19 בנובמבר חתם מפקד פיקוד המרכז, האלוף יאיר נווה, על צו האוסר על נסיעת פלסטינים ברכבים ישראלים. הצו, שאמור להיכנס לתוקפו ב-19 בינואר 2007, מונע הסעתם של אזרחים פלסטינים בתוך שטחי הגדה המערבית ללא היתר (למעט חריגים בודדים) בכלי רכב ישראלים (המוגדר גם ככלי רכב הרשום בישראל, גם אם אינו נושא לוחיות רישוי ישראליות) בידי אזרחים ישראלים. במכתביו אל שני האישים מציין עו"ד מיכאל ספרד, היועץ המשפטי של יש דין, כי הצו החדש מצטרף לשורה של צווים שהוצאו בידי מפקד הפיקוד ויוצרים מנגנון משפטי של הפרדה על רקע לאומי. ככזה, מציין עו"ד ספרד, הצו הינו בלתי חוקי בעליל ונכנס בגדרי הגדרת פשע האפרטהייד על פי המשפט הבינלאומי. יש דין נוקט בשורה של פעולות, בשיתוף עם ארגוני זכויות אדם נוספים, בכדי להביא לביטולו של צו האפרטהייד. במסגרת זו פורסמה בעיתון "הארץ" מודעה משותפת המצהירה כי ארגוני זכויות האדם בישראל לא ישתפו פעולה עם הצו. צו האלוף  פניית יש דין אל שר הביטחון פניית יש דין אל אלוף פיקוד המרכז  תשובת פיקוד המרכז לפניית יש דין מודעה  תעתיק ראיון עם עו"ד מיכאל ספרד

בעקבות פניות חוזרות ונשנות של יש דין אל משטרת מחוז ש"י בדרישה לאתר תלונות שהוגשו בידי פלסטינים אך אבדו לאחר הגשתן, מסרה קצינת פניות הציבור של משטרת מחוז ש"י כי קצין שמונה לבדוק את הנושא איתר כמה מהתלונות האבודות, ובעקבות זאת נפתחו בהן חקירות. תלונות אחרות שהוגשו ביחידות מחוז ש"י לא נמצאו. במכתבה ציינה רפ"ק רתם גנץ כי "אנו מצרים על מצב זה שנוצר [...] ואף הסקנו מסקנות והתקבלו מספר החלטות מערכתיות בכדי למנוע הישנות מקרים כגון אלו. בנוסף החליט סגן מפקד מחוז ש"י להעיר למפקד החקירות במרחב שומרון לתיקו האישי". מדגם יש דין שפורסם בדו"ח "מראית חוק" הראה כי למעלה מעשרה אחוזים מהתלונות שהגישו פלסטינים ביחידות מחוז ש"י אבדו ולא נחקרו כלל.

 פניית יש דין תשובת מחוז ש"י תשובת מפקד מצ"ח

ארגון יש דין הגיש בשמם של בעלי קרקע פלסטינים מהכפר סניריא תביעה לסילוקם של מתנחלים תושבי שערי תקוה שפלשו לאדמתם והקימו עליה חווה חקלאית. כתב התביעה הוגש בבית משפט השלום בירושלים לאחר שמשטרת מחוז ש"י הודיעה לארגון יש דין כי אין בסמכותה לכפות את יציאתם מהקרקע של הפולשים ללא צו שיפוטי. בחודש אוקטובר 2005 גילה מוחמד אחמד מהכפר סניריא כי מתנחלים בנו אורווה על חלקת אדמה השייכת לו ולמשפחתו ונטועה עצי זית. על אף הבטחתם של המתנחלים כי יעזבו את המקום, לא עשו כן אלא פיתחו את האורווה והכניסו אליה שובך יונים וכלבים. בחודש פברואר 2006 פנה מוחמד למשטרה והגיש תלונה. משטרת מחוז ש"י חקרה את תלונתו של מוחמד והגיעה למסקנה שהקרקע שעליה עומדת האורווה הינה קרקע פרטית. ביום 16 באוגוסט 2006 הודיעה משטרת מחוז ש"י ליושבי האורווה שעליהם לפנותה תוך 14 ימים. עם זאת,התברר כי הפולשים לא פינו את השטח כנדרש ומשטרת מחוז ש"י מסרה כאמור כי אין ביכולתה לפנותם ללא צו שיפוטי. בעקבות זאת הגיש ארגון יש דין בשמם של בעלי הקרקע תביעה בסדר דין מקוצר בדרישה כי יורה לפולשים להתפנות לאלתר משטח האדמה ולסלק כל חפץ ומבנה שהקימו במקום.  עדותו של מוחמד אחמד   כתב התביעה

 בכנס "העמותה למשפט ציבורי" שנערך בסוף חודש נובמבר פנה ד"ר אייל גרוס מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב אל היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, וביקש את התייחסותו לממצאי דו"ח יש דין "מראית חוק" בדבר שיעור הכישלון הגבוה בחקירות מחוז ש"י בדבר עבירות של אזרחים ישראלים נגד פלסטינים ורכושם. בתשובתו לד"ר גרוס, חבר הפורום המשפטי של יש דין, הודה מזוז: "אני לא יודע אם אפתיע אותך אבל אני מסכים איתך שמצב אכיפת החוק בשטחים לא רק שאינו משביע רצון, אלא שהוא ברמה מאוד ירודה." בתגובה לדברים אמר עו"ד מיכאל ספרד, היועץ המשפטי של יש דין: "אנו מברכים על הודאתו של היועץ המשפטי לממשלה, מר מני מזוז כי רשויות אכיפת החוק בשטחים כושלות לחלוטין בפעולתן כנגד ישראלים הפוגעים בפלסטינים וברכושם. הודאתו של היועץ המשפטי לממשלה אינה תחליף לפעולה אפקטיבית. על מדינת ישראל מוטלת החובה להגן על אזרחים פלסטינים ורכושם מפני אלימות ישראלים כלפיהם, ועל מזוז לרכז מאמץ בנושא ולהביא לשינוי המיוחל." להרחבה

יש דין פתח לאחרונה חדר מצב במטרה להבטיח את קיומו התקין של מסיק הזיתים. חדר המצב נועד לרכז פניות מוסקים פלסטינים בנוגע להתנכלויות  מצד אזרחים ישראלים במהלך ימי המסיק, תוך הפעלת צוותי התערבות בשיתוף עם ארגון "לוחמים לשלום" ופניות אל כוחות הביטחון לטפל בהתנכלויות. בחמשת הימים הראשונים של הפעלת חדר המצב תועדו וטופלו כ-18 אירועים של תקיפת מוסקים, גניבת זיתים ומניעת גישה של מוסקים פלסטיניים למטעיהם בידי הצבא. מטרת הפעילות היא לוודא כי גורמי אכיפת החוק מטפלים במקרי אלימות מתנחלים כנגד מוסקים תוך כדי התהוותם.  כדי לקדם מטרה זו הוקם מנגנון לריכוז מידע בזמן אמת, הוקם מנגנון תקשורת ישיר לפיקוד הצבאי וללשכת שר הביטחון, אוישו צוותי התערבות למהלך כל עונת המסיק בשיתוף מתנדבי יש דין ומתנדבי ארגון "לוחמים לשלום" ומתבצעים חילופי מידע שוטפים עם ארגונים נוספים הפועלים בנושא המסיק. להרחבה בנושא 

בעקבות לחץ שהפעיל יש דין החלה משטרת מחוז ש"י לחקור את הריגתו של חסיין מרדאווי ב-6 באוגוסט 2006 בכביש 505, סמוך למחסום זעתרה. ברכב בו נהג חסיין ישבו בנו, בן ה- 17, שנפצע מרסיסים ובן אחיו, שלא נפגע. מעדותו של עמיד, בנו של חסיין: "תוך כדי עקיפה כשהטנדר היה במקביל לרכב שלנו, שני אנשים שישבו בו - זה שישב ליד הנהג וזה שישב מאחוריו - פתחו לעברנו אש בצרור יריות אוטומטי. הטנדר המשיך לנסוע בדהרה ולא עצר. הספקתי לראות את לוחית הזיהוי הצהובה שלו". רק לאחר פניית יש דין החלה משטרת מחוז ש"י לחקור את האירוע, יומיים לאחר התרחשותו. לעדות המלאה .לעדות המלאה  

בחודש אוקטובר 2005 בנו מתנחלים משערי תקווה אורווה על אדמותיו של מוחמד אחמד מהכפר סניריא. המתנחלים, שנתבקשו על ידי מוחמד להתפנות מהמקום, לא רק שלא עזבו אלא פיתחו את האורווה והגדילו אותה. מעדותו של מוחמד אחמד: "חשבנו שהמתנחלים באמת הורידו את המבנים שהציבו בשטח, כהבטחתם, אבל אחי ראג'ד אסמעיל ח'ליל שהיה בשטח בחודש ינואר, ראה שלא רק שלא הורידו את האורווה, אלא אפילו הרחיבו את האורווה והכניסו שם עוד יונים וכלבים". בחודש פברואר פנה מוחמד למשטרה והגיש תלונה. משטרת מחוז ש"י חקרה את תלונתו של מוחמד והגיעה למסקנה שהקרקע שעליה עומדת האורווה הינה קרקע פרטית. ביום 16 באוגוסט 2006 הודיעה משטרת מחוז ש"י ליושבי האורווה שעליהם לפנותה תוך 14 ימים. לעדות המלאה  

במהלך חודש יוני הורשעו חשודים בשני תיקים שמלווה יש דין: בועז מלט, מהמאחז הבלתי חוקי "עדי עד", הורשע  בהסגת גבול ובכך שהורה לאנשי הישיבה שבראשה הוא עומד למסוק זיתים בקרקע השייכת לתושבי הכפר מר'ייר.( להכרעת הדין ) . אלישע סביטצקי, תושב ההתנחלות תפוח, הורשע בבית המשפט המחוזי בת"א בכך שידה אבן לעבר מכונית נוסעת בצומת תפוח ובכך שתקף לאחר מכן את המתלונן בתחנת המשטרה.( להכרעת הדין ). יש דין עקב אחר חקירות המשטרה בתיקים אלה ומתנדבי הארגון ליוו את המתלוננים אל בתי המשפט בישראל למסור שם את עדויותיהם.

ארגון המתנדבים לזכויות האדם יש דין, הפועל לאכיפת החוק על מתנחלים אלימים, מברך על ההחלטה שפורסמה היום בדבר הקמת צוות חקירה משולב של כוחות הביטחון לעניין פגיעה במטעי זית של פלסטינים. עם זאת, יש דין מביע תקווה כי ההחלטה מהיום לא תצטרף אל ערימת הדו"חות וההחלטות בנוגע לכשלי אכיפת החוק על ישראלים בשטחים  � מדו"ח ועדת קרפ (1982) ועד לדו"ח טליה ששון (2005) � ערימה המעלה אבק במשרדי הפרקליטות והמשטרה.

"גל הפגיעה במטעי עצי זית של פלסטינים בידי מתנחלים ייעצר כאשר גופי האכיפה בשטחים � צה"ל, משטרת מחוז ש"י והפרקליטות � ייקחו ברצינות את תפקידם להגן על הפלסטינים תושבי השטחים הכבושים ולאכוף את החוק ביעילות על מתנחלים אלימים." אמר עו"ד מיכאל ספרד, היועץ המשפטי של יש דין. "לצערי, מעקב יש דין אחר תפקוד רשויות אכיפת החוק בנושא זה מצביע על אזלת יד מתמשכת בביצוע תפקידם ", הוסיף.

לאחר שנה של תכתובת בין יש דין לבין משטרת מרחב בנימין ומצ"ח, התברר כי אבדו התלונות שהגישו ארבעה צעירים תושבי הכפר דיר ניד'אם שמתנחלים ירו לעברם וחיילים היכו באכזריות, וכי מחוז ש"י ומצ"ח לא מצליחים לאתר את התלונות או חומר החקירה. מקרה זה מצטרף לעשר תלונות אחרות שהגישו פלסטינים במשטרת מחוז ש"י ואבדו במשטרה או במצ"ח. במארס 2005 התפתח עימות בין מתנחלים לבין תושבי דיר ניד'אם סביב בריכה באדמות הכפר. לאחר שמתנחלים ירו לעבר הפלסטינים הוזעק למקום כח צה"ל. הארבעה נלקחו לבסיס צה"ל הסמוך ושם הוכו באכזריות. מתנדבי יש דין ליוו את הארבעה להגשת תלונות בתחנת משטרת בנימין, אך כאמור השבוע התברר סופית כי כל חומר החקירה אבד. לעדות מונגד תמימי

- ביום רביעי 7 בדצמבר,  החל מהשעה 8:30, יתחדש משפטם של אברי רן ושלושה מתנחלים נוספים בגין תקיפת פלסטינים בבית משפט השלום בכפ"ס

- במענה לבקשת התביעה, ידאגו מתנדבי יש דין להביא אל אולם בית המשפט את קורבנותיהם של הנאשמים בכדי שיוכלו להעיד במשפט

- בדיון שהתקיים בשבוע שעבר איימו מתנחלים שישבו באולם על העדים והמתנדבים ותקפו אותם.

ביום חמישי ה-1 בדצמבר החל שלב ההוכחות במשפטם של אברהם (אברי) רן, ויקטור לדזינסקי, יששכר מנדל ואלעד זיו, תושבי המאחז "גבעות עולם" הסמוך לאיתמר. הארבעה מואשמים בתקיפה בנסיבות מחמירות, חבלה חמורה ופציעה בנסיבות מחמירות, לאחר שתקפו בחודש מרץ האחרון את עאמר בני ג'עבר ואת חאדר אבו הניה, תושבי הכפר עקרבא.

ארגון זכויות האדם יש דין, שתיחקר את האירוע ועקב אחר התנהלות החקירה, יצר קשר, לבקשת התביעה, עם הקורבנות והעדים. מתנדבי הארגון קיבלו על עצמם להביא אותם אל אולם בית משפט השלום בכפר-סבא, לצורך מסירת עדותם במשפט.

בדיון האחרון, שהתקיים ביום חמישי ה-1 בדצמבר, התקבלו העדים, כמו גם מתנדבי יש דין, בעוינות רבה והמתנחלים שנכחו באולם תקפו את העדים ואת מתנדבי יש דין ואיימו עליהם. המתנחלים קיללו את המתנדבים בגסות, ירקו עליהם וניסו למנוע מהם לשבת באולם בעת הדיון, בעוד הנאשמים נכנסים ויוצאים את האולם בחופשיות, ואף יושבים בספסלים האחוריים לצד בני משפחותיהם.

גם הפעם, ידאג ארגון זכויות האדם יש דין להביא את העדים מכפרם אל אולם בית המשפט, בכדי להבטיח כי עדותם תישמע.

- ארגון זכויות האדם יש דין מתריע מזה זמן רב מפני אלימות קשה שיפעילו מתנחלים נגד פלסטינים על רקע ההתנתקות

- תחקירני הארגון הגבירו את נוכחותם בשטח לנוכח הגברת מעשי האלימות של מתנחלים כנגד פלסטינים על רקע ההתנתקות

סמוך לתחילת תהליך ההתנתקות התריע ארגון יש דין יחד עם ארגוני זכויות אדם ישראליים נוספים, כי על כוחות הביטחון להיערך לקראת גל אלימות שייזמו מתנחלים כנגד פלסטינים.

מאחר ונוכחות כוחות הביטחון, העסוקים בפינוי, התמעטה באזורי החיכוך המסוכנים, נערך ארגון יש דין להגביר נוכחות תחקירניו באזורים המועדים לפורענות בצפון הגדה המערבית.  אל פעילי הארגון זורם מידע אודות רצף אירועים הזוכים לכיסוי תקשורתי מזערי, אך עלולים לבשר את בוא הפיגועים הבאים כנגד פלסטינים. "חוסר המעש של רשויות אכיפת החוק עלול לעלות בחייהם של תושבים פלסטינים תמימים נוספים לאלה שנרצחו בשילה", אמר עו"ד מיכאל ספרד, היועץ המשפטי של יש דין.

מדיווחים המגיעים אל תחקירני יש דין, אכן עולה כי בימים האחרונים נתונים תושבי צפון הגדה הפלסטינים למסכת מתקפות חוזרות ונשנות בידי מתנחלים, על רקע מימוש תכנית ההתנתקות.

מספר אירועים לדוגמא:

- 16 באוגוסט: קבוצה בת כ-25 מתנחלים השתלטה על שני בתים בכפר בורקה מדרום לחומש, התפרעה  וגרמה לנזקים. המתנחלים עזבו את הבתים רק אחרי שהגיע למקום כוח צה"ל, לאחר מספר שעות.

- 17 באוגוסט: מתנחל רכוב על קטנוע

-       מאות אנשי "נוער גבעות", שנעצרו בגוש קטיף, שוחררו בידי צה"ל מחוץ לרצועת עזה ונמצאים בדרכם לגדה המערבית.

-        מערכת הביטחון התריעה כי מתנחלים עשויים ליזום פיגועים מסוג זה כדי לטרפד את ההתנתקות.

-       למשטרת מחוז ש"י אין כוחות למנוע את התופעה, משום שרבים משוטריה סופחו לכוחות הפינוי בגוש קטיף.

-        "יש דין" קוראת למפכ"ל המשטרה למקד מיד מאמץ למניעת פיגועים נוספים.

ארגון זכויות האדם יש דין, המפעיל פרויקט מעקב אחר אכיפת החוק כנגד מתנחלים אלימים, מתריע היום כי בעקבות הוצאתם של מתנחלים קיצוניים מרצועת עזה ומעברם לגדה המערבית, צפוי גל אלימות מצידם כנגד תושבים פלסטינים.

לקראת יישום תכנית ההתנתקות, פנו לפני שבועיים ארגוני זכויות האדם הישראליים, ובהם יש דין, אל שר הביטחון שאול מופז ואל היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז והתריעו מפני אפשרות של גל אלימות מצד אזרחים ישראלים כלפי פלסטינים ורכושם.

מעקב יש דין מעלה כי גם ביום-יום תפקודה של משטרת מחוז ש"י, האמונה על אכיפת החוק על מתנחלים, רחוק מלהיות מספק. המצב החמיר בשבועיים האחרונים, לאחר ששוטרים רבים נשלחו ממחוז ש"י לסייע בביצוע ההתנתקות. מצב זה משאיר את תושבי הגדה המערבית הפלסטינים חשופים למעשה למעשי אלימות מצד מתנחלים.

"למרבה הצער, הזנחת אכיפת החוק על המתנחלים, וההיערכות הלקויה של צה"ל והמשטרה עלו היום בחייהם של אזרחים פלסטינים תמימים", אמר היום עו"ד מיכאל ספרד, היועץ המשפטי של ארגון יש דין. "על מפקדי הצבא והמשטרה למקד מאמציהם במניעת פגיעות חמורות נוספות בחייהם וברכושם של פלסטינים בימים ובשבועות הקרובים."

ארגוני זכויות האדם הישראליים מתריעים היום מפני אפשרות של גל אלימות מצד אזרחים ישראלים כלפי פלסטינים ורכושם, במהלך ההתנתקות ולאחריה. הארגונים - בצלם, האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט, יש דין ורבנים לזכויות אדם - פנו בסוף השבוע האחרון לשר הביטחון וליועץ המשפטי לממשלה, בדרישה להיערך להגנה על פלסטינים החיים בקרבת התנחלויות שתושביהן ידועים כאלימים, ובמיוחד באזורים שנסיון העבר מורה, כי הם מועדים לפורענות. חלק מן ההתקפות, נאמר בפנייה, תתפרצנה אולי באופן ספונטני, "אך קיים החשש שנחזה גם בהתקפות מאורגנות, שמטרתן עצירת תהליך ההתנתקות". להערכת הארגונים, ההתקפות עלולות לסכן את חייהם של עשרות אזרחים פלסטינים.

ארגוני זכויות האדם מתריעים זה שנים על אוזלת ידה של מערכת אכיפת החוק בשטחים, ולאחרונה פורטו רבים מן הליקויים בה בדו"ח ששון, אולם לא חל שיפור משמעותי במצב. לפניית הארגונים, אשר נכתבה בידי עו"ד לימור יהודה מהאגודה לזכויות האזרח, צורפה רשימה מדגמית של יותר מחמישים אירועים מן החודשים האחרונים, בהם תקפו מתנחלים אזרחים פלסטינים או פגעו ברכושם. הארגונים הבהירו כי הם מודעים לעומס המוטל על כוחות הביטחון בימים אלה, אולם אין הדבר פוטר את מערכת הביטחון מחובתה לאכוף את החוק ולהגן על האוכלוסייה הפלסטינית. הארגונים תובעים מכוחות הביטחון לנקוט בצעדים, בהם:

• הצבת כוחות באזורי חיכוך, ומניעת כניסת ישראלים שיש חשש שיתנכלו לפלסטינים. 
• העברת הנחיות ברורות באשר לחובתם של כל הכוחות בשטח, צבא ומשטרה כאחד, לאכוף את החוק על אזרחים ישראלים בשטחים ובאשר לסמכויותיהם בתחום זה. 
•     בקרה ופיקוח קפדניים על הנשק הנמצא בידי מתנחלים.

ארגוני זכויות האדם הישראליים שותפים לחשש מהחמרת ההתקפות הפלסטיניות על אזרחים ישראלים במהלך ההתנתקות. צה"ל משקיע מאמצים בהגנה על מתנחלים מפני אלימות פלסטינים בזמן הפינוי, ועל רשויות אכיפת החוק להיערך לספק את אותה מידה של הגנה גם לפלסטינים.

ארגוני זכויות האדם הישראליים מוכנים גם הם לטיפול במקרים בהם מתנחלים ינסו לפגוע בפלסטינים במהלך ההתנתקות, ויפעלו ככל יכולתם כדי לספק מענה לאירועים בזמן אמת.

כחמישה תושבי ההתנחלות חלמיש (נווה צוף) תקפו שלושה רועי צאן פלסטינים, מבוגר ושני קטינים, שרעו עדר כבשים בחלקת האדמה המשפחתית סמוך להתנחלות, חושף היום ארגון יש דין.

מעדויות שגבו מתנדבי יש דין עולה כי עם הגיעם של רועי הצאן לשטח המרעה שבבעלותם, גילו השלושה כי מתנחלים החלו לגדר את החלקה, ככל הנראה מתוך ניסיון להשתלט על האדמה. אחד המתנחלים ירה ממרפסת ביתו שבהתנחלות הסמוכה כמה יריות לעבר הרועים ולפחות אחת מהן פגעה סמוך לעדר. בתוך דקות הגיעה קבוצת מתנחלים חמושים אל רועי הצאן, וניסתה לגרשם מהמקום באיומים וביידוי אבנים. משסירבו הרועים לעזוב את אדמתם איים אחד המתנחלים לשסות את כלבו באיסמאעיל תמימי (56), ובנו מוחמד (17) הוכה קשות בראשו בעזרת אגרופן מתכת ונזקק לטיפול רפואי.

האירוע, אשר התרחש ביום ו' האחרון, נחשף כתוצאה מגביית עדויות בידי מתנדבי יש דין השבוע. המתנדבים, שלבקשת בני משפחת תמימי ליוו אותם למסירת עדויות בתחנת המשטרה שער בנימין, דיווחו הפעם על יחס הוגן מצד השוטרים.

"זוהי פיסה נוספת בפאזל של תופעה רחבה: מתנחלים תופסים קרקעות ומתעללים בפלסטינים ככל העולה על רוחם, אל מול אזלת ידם של המשטרה והצבא" , אמר עו"ד מיכאל ספרד, היועץ המשפטי של ארגון יש דין. בשבועות האחרונים תיעדו מתנדבי הארגון שורה ארוכה של מקרים בהם הותקפו תושבים פלסטיניים בידי מתנחלים. לפני כשבועיים פנה הארגון אל היועץ המשפטי לממשלה ואל מפכ"ל המשטרה בתביעה להורות לשוטרי מחוז ש"י לקבל לטיפולם תלונות כנגד מתנחלים אלימים.