English عربية
 



על הפרק

המדינה תקפיא הליכי הקמה והרחבה של מחצבות בשטחים הכבושים

בעקבות עתירת "יש דין" לבג"צ שביקשה להקפיא את עבודת הכרייה במחצבות בשטחים הכבושים וכן לא לאפשר הקמה והרחבה של מחצבות חדשות הודיעה המדינה לבג"צ כי תקפיא את כל הליכי הקצאת הקרקעות לצורכי חציבה המצויים בשלבי אישור וכן לא תאשר הרחבת מחצבות קיימות. בנוסף הודיעה המדינה כי היא החלה בעבודת מטה לבחינה משפטית של חוקיות פעילות החציבה ע"י חברות ישראליות בשטחים הכבושים וביקשה לפיכך לדחות את הדיון בבג"צ בנושא, שהיה אמור להתקיים בחודש יוני 2009  בחצי שנה. בהודעתה ציינה המדינה כי היא אינה מתכוונת להפסיק את פעולות החציבה במחצבות הקיימות, כפי שדרש "יש דין" בעתירה.

 המחצבות הישראליות הפועלות בשטחים הכבושים מעבירות את מירב תוצרתן לשטחי מדינת ישראל. כפי שצוין בעתירה במשפט הבינלאומי, פעילות מסוג זה מהווה הן הפרה של דיני הכיבוש והן של דיני זכויות האדם ובמקרים מסוימים אף  מוגדרת כביזה.

 בתגובתה מאשרת המדינה כי מרבית התוצרת של המחצבות הישראליות הפועלות בגדה מועבר לישראל ואף מודה כי ביתרת התוצרת נעשה שימוש בעיקר בהתנחלויות. המדינה מגלה שלאור הטענות המשפטיות שהופיעו בפניות "יש דין" נערכת "עבודת מטה מקיפה לבחינת סוגיית פעולת המחצבות בבעלות ישראלית בשטח C".

לקריאת תגובת המדינה (pdf)


עתירה לפינוי פארק מודיעין עלית שנבנה על אדמות פלסטיניות פרטיות

פלסטינים מהכפר ניעלין וראש מועצת הכפר הגישו באמצעות "יש דין" עתירה לבג"צ כנגד שר הביטחון, ראש המנהל האזרחי, אלוף פיקוד המרכז, מפקד משטרת מחוז ש"י ועיריית מודיעין עלית. העתירה, שהוגשה ב-22 באפריל, דורשת לממש צווי הריסה שהוצאו לפארק הממוקם בכניסה להתנחלות מודיעין עלית.

הפארק, כ-22 דונם של מדשאות, שבילי הליכה ומגרשי משחקים, בנוי בין היתר על אדמותיהם הפרטיות של העותרים, האחים מוחמד וחאמד אלח'ואג'א תושבי הכפר ניעלין.

למרות שהמנהל האזרחי הורה להוציא צווי הפסקת עבודה למקום כבר בשנת 2006, עד היום לא מומשו הצווים ובניית הפארק הושלמה. במאי 2007 הודיע המנהל האזרחי כי "באשר להמשך הטיפול כנגד העבודות שנעשו בשטח, באם יידרש, הדבר יקבע על פי הנהלים וסדרי העדיפויות".  לאחר יותר משנתיים בהם המנהל האזרחי עדיין לא מימש את הצווים החליטו בעלי הקרקע לעתור לבג"צ.

 להורדת העתירה (pdf)

מצגת צילומי פארק מודיעין עלית (דרור אטקס, יש דין)


עתירה לבג"צ: על השב"כ לחשוף נתונים בדבר מניעת פגישתם של עצורים עם עורכי דינם

"יש דין" והתנועה לחופש המידע עתרו לבג"צ  ב-24 במארס 2009 באמצעות עורכי הדין בעז בן צור וניר פרידמן, כנגד משרד ראש הממשלה והשב"כ כדי שאלו יחשפו את הנתונים הסטטיסטים הנוגעים להיקף השימוש שעושה השב"כ  בצווים האוסרים על מפגשי עצורים עם עורכי דינם.

   

על פי החקיקה הצבאית בגדה המערבית, מוסמכים בעלי תפקידים בשב"כ למנוע בצו מפגש עצור עם עורך-דינו משך עד שלושים יום. בחודש אוקטובר 2007 "יש דין" אל משרד ראש הממשלה בבקשה לקבל נתונים אודות היקף השימוש שעושים חוקרי שב"כ בסמכותם זו.  משרד ראש הממשלה השיב בשם השב"כ לפניות "יש דין" כי חוק חופש המידע אינו חל על השב"כ ועל כל המידע שהשב"כ מחזיק בידיו.

 

משהתמיד השב"כ בסירובו למסור את המידע המבוקש, עתרו במשותף התנועה לחופש המידע בישראל ו"יש דין"  לבג"ץ בדרישה לאלץ את השב"כ למסור את המידע המבוקש. "אימוץ ההנחה כי הגופים המצויינים בסעיף 14 לחוק חופש המידע, פטורים מראש - אפריורית - מחשיפה ציבורית של כל מידע הנוגע לפעיולתם, מבלי לבחון את השאלה האם המידע המבוקש מעורר חשש ודאי (או חשש כלשהו) לפגיעה בביטחון המדינה, הינה פרשנות אבסורדית ומרחיקת לכת של החוק. אימוץ הנחה כזו תרוקן מתוכן את הפסיקה העניפה של בית משפט זה בנוגע לזכות הציבור לדעת, במחי יד ובניגוד לכוונת המחוקק", נאמר בעתירה.

 

העתירה       לאתר התנועה לחופש המידע


דיווחים קודמים

 
   


על הפרק

אודותינו

דיווחים קודמים

פרוייקט אכיפת החוק

פרוייקט בתי המשפט הצבאיים

פרוייקט אחריותיות

כיסוי תקשורתי

הצטרפו אלינו

תרמו לנו

רישום לרשימת התפוצה


כתבו אלינו

קישורים