English عربية
 



על הפרק

בדף נתונים חדש חושף "יש דין" את "מדד היחידות" של חקירות מצ"ח בעבירות נגד פלסטינים
"יש דין" חושף נתונים השוואתיים על פתיחת חקירות מצ"ח בשנים 2006 ו-2007 נגד חיילי גדודים וחטיבות שנחשדו בביצוע עבירות נגד פלסטינים ורכושם. הנתונים, שנאספו לראשונה בידי צה"ל בעקבות דרישת "יש דין" על פי חוק חופש המידע, חושפים את רשימת החטיבות והגדודים הצה"ליים שחייליהם נחשדו במספר הרב ביותר של עבירות נגד פלסטינים ורכושם בשטחים הכבושים: עבירות של התעללות, ביזה, ירי לא חוקי והריגת חפים מפשע.
 
בעקבות הנתונים שמסר צה"ל הכין "יש דין" את מדדי החטיבות ואת מדדי הגדודים, לשנים 2006 ו-2007. את מדדי החטיבות מובילות בשנתיים האלה חטיבת כפיר וחטיבת הצנחנים. נגד חיילי חטיבת כפיר נפתחו בשנת 2007 66 תיקי חקירה (בהשוואה ל-35 חקירות ב-2006). במקום השני נמצאת חטיבת הצנחנים עם 52 תיקי חקירה (19) ואחריהן חטיבת הנח"ל 14 (1), גבעתי 10 (1), עקבות הברזל 6 (0), גולני ומפקדת אוגדת איו"ש עם 5 תיקים כל אחת. בשנת 2007 נפתחו 351 חקירות מצ"ח, לעומת 152 חקירות שנפתחו בשנת 2006.

"שבות עמי": פולשים תקפו את אורחי בעלת הקרקע; שוטרי מג"ב עמדו מנגד
בעקבות אזלת ידם של כוחות הביטחון במניעת פלישה חוזרת של מתנחלים לאדמותיה של תושבת הכפר קדום, פנה יועצו המשפטי של "יש דין", עו"ד מיכאל ספרד, לאלוף פיקוד המרכז ולמפקד מחוז ש"י בדרישה לפנות – פעם נוספת – את הפולשים לחלקה המכונה "מאחז שבות עמי" ולהציב במקום כוח אבטחה משמעותי וקבוע למניעת פלישות נוספות למקום.
תשע פעמים פונו הפולשים לאדמתה של בדרייה עמאר, תושבת הכפר קדום, בחצי השנה האחרונה. בכל פעם שבו הפולשים ותפסו את חלקת האדמה והמבנים שבה, על אף שהוגשו כתבי אישום נגד אחדים מהם. לנוכח כישלונם של גורמי אכיפת החוק במניעת הפלישות החוזרות והנשנות, פנה בשבועות האחרונים "יש דין" אל גורמים בצה"ל ותיאם עמם כניסה אל השטח ושהייה בו של מוזמנים מטעמה של בעלת הקרקע – פעילים ישראלים בתנועת "אנרכיסטים נגד הגדר" ותושבים מהכפר קדום.
על אף התיאום המוקדם, משפונה המאחז זו הפעם העשירית, ב-3 באפריל, נותרו במקום שוטרי מג"ב ספורים בלבד לצורך אבטחתם של אורחיה של הגב' עמאר. את דרכם של תושבי הכפר קדום הפלסטינים אל החלקה חסם רכב צבאי. כמה מבין עשרות המתנחלים שנזעקו למקום תקפו באלימות את הפעילים הישראלים לנגד עיניהם של שוטרי מג"ב שעמדו באפס מעשה. בעקבות זאת נאלצו הפעילים לעזוב את המקום, לעת עתה.

התנחלויות הורחבו ע"י השתלטות על אדמות מחוץ לשטחיהן
במהלך השנה האחרונה הגיעו ל"יש דין" תלונות רבות בגין השתלטות של מתנחלים על אדמות חקלאיות פרטיות של פלסטינים. הארגון חושף כי בישיבה שנערכה לאחר החתימה על הסכמי אוסלו, החליטו גורמים בכירים בהתנחלויות השומרון לנקוט בשיטה של השתלטות על אדמות סביב ההתנחלויות, אף שאלו אינן בתחומי השיפוט שלהן. השיטה שנבחרה היא מינוי מתנחלים ע"י המועצה המקומית להשתלט על חלקות מחוץ לתחומי ההתנחלות, ולאחר מספר שנים שבהן נמנעת גישת פלסטינים לחלקות, לדרוש מהצבא להכריז עליהן כאדמות מדינה. לפי המידע שבידי "יש דין" בחלק מהמקרים הצבא אכן נעתר לדרישת המתנחלים, החלקות הוכרזו כאדמות מדינה ואף הועברו רשמית לשימוש ההתנחלות. השיטה נחשפה בעקבות דיון בוועדת העררים הצבאית שבמחנה עופר, שדנה בערר שהגיש המתנחל מיכאל לסנס מהתנחלות קדומים, לאחר שהמנהל האזרחי נעתר לדרישת "יש דין" והוציא צו המורה לו להתפנות מחלקה השייכת לתושבי הכפר הפלסטיני קדום. במהלך הדיונים בערר העידו רכז הקרקעות של מועצת קדומים, זאב מושינסקי, וקב"ט המועצה לשעבר, מיכאל בר נדר. שניהם אישרו כי שיטת ההשתלטות על חלקות סביב קדומים הופעלה כדי להרחיב את השטח המוניציפלי של ההתנחלות. מושינסקי אישר את דבר קיומה של ישיבה שבה נטלו חלק גורמים מהתנחלויות השומרון ושבה הוחלט למפות ולהשתלט על חלקות "בלתי מעובדות" סביב התנחלויות. מושינסקי  אף אישר כי מועצת קדומים חתמה על חוזים עם המתנחלים שנשלחו לאייש את החלקות כדי שאלו לא יטענו לבעלות עליהן. בר נדר אישר שהמטרה הייתה הפיכת החלקות לאדמות מדינה תוך הקצאתן לשימוש ההתנחלות. ע"פ העדויות של מושינסקי ובר נדר, בשיטה זו השתלטה קדומים על לפחות שבע חלקות, וחלקן כבר הוכרזו כאדמות מדינה והפכו לחלק משטחה של ההתנחלות. ממידע שהגיע ל"יש דין" ומעדות נציגי הצבא בועדת הערר עולה באופן ברור כי רכיב מרכזי ב"שיטה" היה למנוע בכוח מפלסטינים להגיע לאדמותיהם וכך להבטיח משפטית את הכרזת החלקות כ"אדמות מדינה" בנימוק של אי-עיבוד.

דיווחים קודמים

 
   


על הפרק

אודותינו

דיווחים קודמים

פרוייקט אכיפת החוק

פרוייקט בתי המשפט הצבאיים

פרוייקט אחריותיות

כיסוי תקשורתי

הצטרפו אלינו

תרמו לנו

רישום לרשימת התפוצה


כתבו אלינו

קישורים