נתונים רשמיים שליקט יש דין, כמו גם מעקב הארגון אחר הגשת כתבי אישום ותוצאותיהם, מראים כי מאז תחילתה של האינתיפאדה השניה ועד לסוף שנת 2009 נפתחו 1805 תיקי חקירה פלילית במצ"ח שעניינם חשד לפגיעת חיילים באזרחים פלסטינים וברכושם. החקירות הללו עוסקות בחשדות לביצוע עבירות פליליות חמורורת מסוגים שונים: ירי בלתי חוקי שחלקו גרם להרג ולפציעת אזרחים, תקיפה אלימה של פלסטינים, מעשי ביזה ופגיעה ברכוש, נטילת שוחד ועבירות נוספות.

עד לסוף שנת 2009 הובילו 105 תיקי חקירה בלבד מתוך 1805 התיקים  להגשת כתבי אישום נגד חשודים. כלומר, בכששה אחוזים (5.82%) בלבד מתיקי החקירה הצליחו חוקרי מצ"ח למצוא ראיות מספיקות להגשת כתבי אישום נגד נאשם אחד או יותר. נתון זה בדבר אחוז החקירות של מצ"ח שנכשלו זהה להיקף כשלון החקירות שמצאנו בנתונים שפורסמו בדוח "חריגים", שעסק כאמור בתיקי חקירה שנפתחו עד סוף שנת 2007. 

להורדת דף הנתונים (pdf)    להורדת הדוח "חריגים"

בניגוד לחוק הבין לאומי ובניגוד לדבריו בנאום בר אילן, מחודש יוני, בו התחייב ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "לא יופקעו קרקעות להרחבת ישובים קיימים" הודיעה פרקליטות המדינה ב-26 לדצמבר לבג"צ כי היא בוחנת את האפשרות להפקיע קרקעות פלסטיניות פרטיות שעליהן נבנה באופן לא חוקי וללא היתרי בניה מתקן לטיהור שפכים (מט"ש) עבור ההתנחלות עפרה.  

את העתירה כנגד בניית המט"ש הגישו פלסטינים מהכפר עין יברוד באמצעות ארגון זכויות האדם "יש דין". בניית המט"ש החלה בשנת 2007 בעפרה על אדמות פלסטיניות פרטיות. המתקן מתפרש על שטח כולל של כ- 37 דונם. על פי פרסומים רשמיים עלות בניית המט"ש עומדת על  כ- 7.8 מיליון ₪, המגיעים מתקציבים ממשלתיים. תכנון וקידום התכניות נעשה אף הוא על ידי הרשויות השלטוניות

למרות שמדובר בבנייה לא חוקית שנעשתה ללא היתרים והמדינה הוציאה צווי הריסה למקום, מתייחסת המדינה בתגובתה אל הקמת המט"ש כאל עובדה מוגמרת ולא נראה כי בכוונתה לאכוף את החוק ולהשיב את הקרקע לבעליה. בתגובה אומרת המדינה כי נערכת עבודת מטה הבוחנת חלופות לטיפול בסוגיה.

ביום ו', 11.12.09, התכבדו מייסדי "יש דין" פול ורותי קדר בזכייה באות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג. האגודה לזכויות האזרח החלה לחלק את התואר בשנת 1981 ושינתה את שמו בשנת 1983 לאחר שפעיל השלום אמיל גרינצוייג נרצח על ידי פעיל ימין בהפגנה של "שלום עכשיו" נגד מלחמת לבנון. הוא ניתן כל שנה "לאדם או עמותה שהרימו תרומה ייחודית לקידום זכויות האדם בישראל."

כמייסדי "יש דין – מתנדבים לזכויות אדם," שינו פול ורותי קדר באופן משמעותי את נוף הפעילות למען זכויות האדם בישראל. הודות לחזונם הצליחו מתנדבי "יש דין" להשפיע על חייהם של מאות פלסטינים בגדה המערבית. תרומתם האישית לזכויות האדם היא מעבר לעבודת "יש דין," לאחר שהם התנדבו במשך עשרות שנים בארגונים שונים שעקבו אחר הפרות זכויות אדם בשטחים הכבושים ומחו עליהם.

"יש דין" שמח לברך את פול ורותי קדר על קבלת אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג לשנת 2009.

כבר מעל תשע שנים שבעלי אדמות מהכפר סילוואד שליד רמאללה אינם יכולים להגיע ולעבד את אדמתם הנמצאת בסמוך להתנחלות הבלתי חוקית עפרה. ב-16 לדצמבר הגישו בעלי אדמות בסיוע יש דין עתירה לבג"צ בדרישה שיוציא צו המורה להסיר את החסמים ולאפשר להם גישה לשטחים החקלאים שבבעלותם. על האדמות הפרטיות של תושבי סילוואד הוקמה ההתנחלות עפרה וכיום, מחוץ לשטח ההתנחלות מצוי כביש טבעתי, המגודר בחלקו יחד עם כלבי תקיפה המקיפים את אדמות הפלסטינים ומונעים מהם גישה לאדמותיהם. אי הגעתם של בעלי האדמות לאדמתם פוגעת אנושות ביכולתם להתפרנס, ופוגעת בקניינם. 

גודלו של השטח, ממנו מנועה גישת העותרים ובעלי האדמות נאמד בכ- 3,100 דונם, והוא מהווה כ- 25% מכלל שטחי הכפר המצויים בשטחי C והנמצאים בשליטת מדינת ישראל. משלהי שנת 2000 הפכה הגישה לאדמות לבלתי אפשרית. מאז ועד היום, תקופה של למעלה מתשע שנים לא עלה בידי העותרים ותושבי הכפר האחרים להיכנס לאדמותיהם ולעבדם, תוך שבמהלך השנים יותר ויותר אדמות נגרעות מתחומי העיבוד, ללא כל הפרעה או התערבות מצד השלטונות באזור.

"ההתפשטות של ההתנחלות לצורך בנייה ומניעת גישה, ממשיכה להתבצע, וזאת תוך שימוש באמצעים לא חוקיים", נכתב בעתירה שהוגשה ע"י עורכי הדין מיכאל ספרד, שלומי זכריה ואבישר לב מהצוות המשפטי של "יש דין". "כבישי "טבעת", המקיפים והכולאים מאות דונמים של אדמות פרטיות, נפרצו סביב ההתנחלות והמאחזים סביבה ובמקומות אחרים מוצבים מכשולים פיזיים אחרים (סוללות עפר ו/או גדרות) כולם על אדמות בבעלותם הפרטית של תושבי הכפרים הסמוכים להתנחלות, כאשר הרשוית האמונות על אכיפת החוק אינן עושות דבר".

להורדת העתירה (pdf)

מועצת הכפר הפלסטיני ג'בע, בסיוע "יש דין", עתרה ב-11 בנובמבר לבג"ץ בדרישה להסיר גדר המונעת מתושבי הכפר לעבד את אדמותיהם. אדמות הכפר נושקות להתנחלות גבע-בנימין ומאז שנת 2003, עת הוקמה הגדר הלא חוקית נמנעה מחקלאי הכפר האפשרות להגיע ולעבד את אדמותיהם ששטחן מעבר לגדר נאמד בכ-400 דונם.

העתירה מלווה בתצלומי אוויר מהשנים 1997 עד 2009 המלמדים כיצד מהרגע בו הוקמה הגדר בין השנים 2002-2003, האדמות החקלאיות שעובדו עד להקמתה באופן סדיר ע"י החקלאים הפלסטינים, הפכו לאדמת בור בשל מניעת הגישה לאדמותיהם. הגדר שהוקמה כאמור אינה חוקית ולא ברור מי עומד מאחורי הקמתה, אולם ברור כי דבר לא נעשה על ידי המנהל האזרחי, למרות בקשות שהופנו אליו,  כדי להסירה וכדי להבטיח את הגעתם של החקלאים לאדמותיהם.

בתחומי גבע-בנימין נמצאות גם כ-145 דונם אדמות פרטיות נוספות של תושבי הכפר ג'בע. גם אל מובלעות אלו בעלי האדמות אינם יכולים להגיע, ובמהלך השנים אף החלה בנייה של מספר מבני ציבור על אותן אדמות פרטיות אלו.

להורדת העתירה (pdf)

סרטון המציג תצלומי אוויר של האדמות (דובב אלפרסון)