אחריותיות

תלונות נגד אנשי כוחות הביטחון – חיילים ושוטרים – החשודים בביצוע עבירות נגד פלסטינים, נחקרות על ידי המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) והמחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי וגם על פי המשפט הישראלי, חובה על מדינת ישראל לבצע חקירות איכותיות ובמידת הצורך להעמיד לדין חיילים ושוטרים שפגעו בפלסטינים.

 

אולם, נתוני מצ"ח מעידים על כך שקיים שיעור נמוך של הגשת כתבי אישום נגד חיילים החשודים בביצוע עבירות נגד פלסטינים. שיעור המעיד על כשלון עמוק ומתמשך במיצוי החקירות נגד חיילים, והתוצאה היא חסינות כמעט מוחלטת מפני העמדה לדין לחיילי צה"ל שפוגעים בפלסטינים.

 

מספר כתבי האישום הנמוך נובע, בין השאר, מקושי של פלסטינים בהגשת תלונות נגד חיילים ושוטרים; מאי רצונם של קורבנות עבירה ועדי ראיה להעיד בפני גופי החקירה מחשש כי יבולע להם;  מהסחבת הממושכת בחקירות, שפוגעת באיכותן ובאפשרות להעמיד לדין חיילים ושוטרים שפגעו בפלסטינים ומליקויים נוספים בחקירות עצמן.

 

בנוסף לכך, חיילי צה"ל אינם מספקים הגנה בזמן אמת נוכח גילויי אלימות של אזרחים ישראלים כלפי פלסטינים, בניגוד לחובתם. כבר עשרות שנים מתקיימת בגדה תופעה המכונה "עמידה מנגד" – אירועים שבהם חיילים עדים לביצוע עבירות אלימות כנגד פלסטינים ואינם עושים דבר כדי למנוע את הפגיעה או לעכב ולעצור את הפוגעים.

 

בחוק הישראלי קיימות לאקונות שפוגעות ביצירת הרתעה ראויה אשר תמנע פגיעה באזרחים. כך למשל, בניגוד למדינות רבות, מדינת ישראל נמנעת מאימוץ חקיקה האוסרת על ביצוע פשעי מלחמה. והדין הפלילי הישראלי אינו מכיר ב"אחריות מפקדים" ובאפשרות להעמיד לדין מפקד בשל פשעי מלחמה שביצעו חייליו.

 

ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל המליצה בשנת 2013 על שורה של צעדים לשיפור מערך הבדיקה והחקירה של תלונות בגין הפרות דיני הלחימה, אולם רובן המכריע של המלצות הועדה טרם יושמו.

קרא יותר