עתירת גישה לאדמות, בג"ץ 9512/10  – ראש מועצת הכפר יאסוף ואח' נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

בשנת 2001, שנה אחרי הקמתו של המאחז הבלתי מורשה תפוח מערב, נחסמה דרך הגישה המובילה אל אדמותיהם החקלאיות של תושבי הכפר יאסוף – שטח בגודל אלפי דונמים – באמצעות סוללת עפר ואבנים. בעתירה שהגישו ראש מועצת הכפר וכמה מהתושבים לבג"ץ, באמצעות יש דין, נטען שתהליך מניעת הגישה איננו סטטי, ובמקביל אליו מתבצע תהליך השתלטות בלתי חוקי על האדמות, כאשר גורמים שונים פולשים אליהן, פורצים בהן דרכים, מציבים בהם מבנים ארעיים ושותלים שתילים.

העותרים טענו כי גורשו מהאדמות באמצעות אלימות פיזית מצד תושבי ההתנחלות, שקיבלו סיוע מהצבא. עוד נטען, שבשנת 2006 זומנו ראשי מועצות הכפרים הסמוכים להתנחלות לקצין מנהל התיאום והקישור הישראלי שבנפת שכם, שהודיע להם כי הכניסה לחלק מאדמות הכפר אסורה באופן מוחלט בעוד שלחלקים אחרים הינה מחויבת בתיאום. הודעה זו ניתנה בעל פה, בלא שהוצג כל צו או הוראה חוקית אחרת המסמיכה את הגבלות התנועה החמורות האלו.

בעתירה דרשו התושבים שבית המשפט יורה לאפשר להם גישה חופשית לאדמותיהם הפרטיות הסמוכות להתנחלות כפר תפוח, להסיר מכשולים שהוצבו המונעים את גישתם זו, ולממש את זכותם לעבד את האדמות בכל ימות השנה. "מניעת הגישה האמורה יוצרת מציאות חדשה יש מאין שגם הצבא והמשטרה מתייחסים אליה כמציאות מוגמרת תוך התעלמות מהמצב המשפטי בפועל", נכתב בעתירה.

בתשובת המדינה לעתירה דווח כי התקבלה החלטה לסגור חלק ניכר מהשטח בצו שטח צבאי סגור, אשר הגישה אליו דורשת תיאום צבאי. הצידוק שניתן לכך הוא הוא האתגרים הביטחוניים בהגנה על המאחז הבלתי מורשה תפוח מערב. שופטי בג"ץ מתחו ביקורת חריפה על כך שהמדינה לא מאפשרת לתושבים הפלסטיניים גישה לאדמותיהם. "ככל שיש פורעי חוק, תפקיד המפקד הצבאי הוא לטפל בהם. תפקידו הוא להבטיח את הגישה, ואם יש פורעי חוק לטפל בהם. כל מי שנוקט באלימות – המדינה צריכה לטפל בו. תפקידה של המדינה לעשות סדר", אמרה בדיון השופטת מרים נאור.

ב-2013 הודיעה המדינה על נוהל חדש שיאפשר לחקלאים הפלסטינים גישה לאדמות. על פי הנוהל, בעלי האדמות יפנו למנהל האזרחי דרך המת"ק הפלסטיני ויודיעו על רצונם להיכנס לאדמותיהם. על המנהל לאפשר להם גישה בתוך מספר ימים, "בכפוף לאילוצים מבצעיים". במרץ 2014 הנוהל קיבל תוקף של פסק דין.

מצב העתירה: התקבלה באופן חלקי

עתירה לפינוי המאחז הבלתי מורשה תפוח מערב, בג"ץ 2297/15 – ראש מועצת הכפר יאסוף נגד שר הביטחון

מועד הגשת העתירה: 31.3.15

כשנה לאחר מתן פסק הדין בעתירת הגישה עתרו תושבי יאסוף פעם נוספת לבג"ץ, בדרישה לפנות את המאחז הבלתי מורשה תפוח מערב, אשר כל המבנים בו הוקמו ללא ההיתרים הדרושים, חלקם על קרקע פלסטינית פרטית.

העתירה דורשת את פינוי כל המאחז, הן משום שהבנייה בו בלתי חוקית והן משום שהוא מקור לפגיעה מתמשכת בזכויות האדם של תושבי יאסוף. בעתירה נטען כי מאז פריצת כביש הגישה שמחבר בין ההתנחלות כפר תפוח למאחז הנמצא כשני קילומטרים ממנו, תועדו מספר אירועי תקיפה פיזית של תושבי הכפר על ידי תושבי המאחז, עשרה מקרים של פגיעות במכוניות של תושבי הכפר, הצתת מסגד בכפר, עקירה ושריפה של מאות עצי זית, ומקרים רבים של הסגות גבול אחרות – כולם במטרה למנוע את גישת תושבי הכפר לשטחיהם החקלאיים.

כפי שנכתב בעתירה: "המשך קיומו של המאחז הבלתי חוקי, פירושו המשך שלילת חרויותיהם הבסיסיות ביותר של העותרים אשר נאלצים כיום לחיות תחת משטר של היתרים, הגבלות ופחד. למען שימורו של המאחז הבלתי מורשה על יושביו, נדרשים העותרים לתכנן כל פעולה פשוטה שברצונם לעשות מספר שבועות מראש, לתאם כל צעד קטן שלהם אל מול מספר רב של גורמים שונים". בעתירה החדשה צוין כי הצבא לא עמד במשימה לאפשר לתושבים גישה לאדמותיהם החקלאיות.

בתגובתה לעתירה הודתה הפרקליטות כי הבנייה במאחז בלתי חוקית, וכי אין הליך תכנוני להסדרת המאחז. אולם, הפרקליטות הוסיפה כי בכוונת המדינה לערוך סקר קרקעות באזור, ש"בעקבותיו תבחן ההתכנות להסדרה תכנונית במרחב". כלומר, נבחנת האפשרות להכשיר את המאחז.

במהלך דיון שנערך בעתירה בדצמבר 2015, מתחה הנשיאה נאור ביקורת על התנהלות המדינה: "צריך להבין כי גם באדמות מדינה, יש לפעול כחוק… אפשר אולי באדמות מדינה להכשיר, אך צריך לעשות משהו, לא לשבת על הגדר עד שתוגש עתירה". בסיום הדיון הוציא בג"ץ צו על תנאי שמורה למדינה לנמק בתוך 120 יום מדוע לא יפונה המאחז.

בתגובת המדינה לעתירה, שהתקבלה ביוני 2016, נכתב כי בסוף שנות ה-90, במסגרת הסכם המאחזים שנחתם בין ראשי המתנחלים לראש הממשלה דאז אהוד ברק, הוכרז על השטח נשוא העתירה כאזור מרעה ולא כאזור מגורים. אך תגובת אנשי המאחז, שהוגשה לבג"ץ בסוף חודש מאי 2016, מוכיחה כי מבחינתם היה מדובר בצעד ראשוני בלבד. "המדיניות הממשלתית מיושמת בשני שלבים: ראשית, מקדמים בשטח אישור להתיישבות חקלאית. במקביל, מתחילים לקדם תוכנית לבניית קבע״, נכתב בתגובת המאחז.

לאורך השנים המשיכו תושבי המאחז לבנות בשטחו, תוך שלטענתם הובטח להם שהוא יאושר. זאת, בזמן שבתגובת המדינה נאמר כי המנהל האזרחי דחה את תכנית המתאר שהוצעה למאחז עוד ב-2002. בתקופה הזו נהרסו 25 מבנים בלתי חוקיים במאחז.

מתגובת המדינה עולה כי הוחלט להפסיק עם מראית העין, ולפעול להכשרה רטרואקטיבית של המאחז, למרות שהמדינה מודה שהוא נבנה בחלקו על קרקע פלסטינית פרטית תוך הפרות חוק חוזרות ונשנות ולמרות הפגיעה הרבה בזכויות האדם של תושבי הכפר יאסוף.

בתחילת פברואר 2017 הורה בג"ץ למדינה להרוס 17 מבנים במאחז הבלתי מורשה תפוח מערב, שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית, עד יוני 2018. עם זאת, בעקבות הודעת המדינה כי בכוונתה לנסות ולהכשיר את המאחז, דחה בית המשפט את הדרישה לפנות את כל המאחז.

מצב העתירה: התקבלה חלקית.